הסיפור שייך למאמר פרשת אמור: כבוד הכוהנים. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"אל תאחר לשוב הביתה, גבי. אתמול הגעת חצי שעה אחרי הזמן!" הזכירה אמא של גבי לבנה.

גבי יוצא כל יום לגן המשחקים בשכונת "ותיקים". לאחרונה הכיר את ה"סבא" של השכונה וזה גרם לו להתאחר מלשוב הביתה.

"ילדים חמודים" פתח "סבא" אליהו את פיו: "אתם היום משחקים בגן יפה כל כך, מלא בילדים חמודים כמותכם ובמתקנים מעניינים. כשהייתי בגילכם, לא היה כל זה. אני נולדתי בפולין ועליתי לארץ בגיל חמש. משפחתי גרה במעברה, בשכונה קטנה שבה לא היה אף בית קבוע אחד. כל המשפחות גרו בצריפים העשויים פח. זאת היתה המעברה. אם תרצו, תבואו לכאן כל יום בשעה ארבע אחר הצהריים ואספר לכם סיפורי ילדות שלי מהחיים במעברה."

"אמא, את מרשה לי להתעכב בגן המשחקים לשמוע את הסיפורים של ה'סבא'?" .

כולם קראו לו "סבא" הוא היה סבא לנכדים שלו, אך מאחר והם לא גרו בשכונה זו, החליט ה"סבא" לאמץ אל לבו את ילדי שכונת ותיקים ולספר להם זכרונות מתקופת ילדותו.

היו שאף הוסיפו בתארים וקראו לו "הסבא משכונת הותיקים".

"היום אספר לכם על מעשה שהיה בילדותי באחד מימי הקיץ. כמו שסיפרתי לכם, לא היו לנו מתקנים משוכללים כאלה בגן המשחקים. מאחר והיו רק מעט מתקנים פרצו מדי פעם מריבות בין הילדים: מי תפש ראשון את הנדנדה, למשל. אני הייתי אז הילד הבוגר, בן תשע, וחשבתי שאולי אוותר על הנדנדה לטובת אחד הילדים שבכה. וכך היה. לאחר שנרגע דברתי אתו ובקשתי ממנו שבפעם הבאה ייגש לילד אחר שהתבייש מלבקש את הנדנדה ויציע לו להתנדנד. הוא הסכים ואז ראינו כולנו, כל הילדים בגן המשחקים, כמה היה ילד זה מאושר!"

וכך, בכל שבוע, כמעט מדי יום, נוהג "סבא" אליהו להגיע לגן ולספר לילדים זכרונות ילדות, שעם הזמן גם השפיעו עליהם במשחקיהם בגן. יום אחד הגיע דן מנהל המתנ"ס לביקור בגן המשחקים.

"סבא אליהו, שלום לך. מה שלומך?" פתח דן מנהל המתנ"ס את דבריו אל "סבא" אליהו.

"קצת קשה, אתה יודע שבגיל המתקדם שלי כבר לא קל להגיע ברגל עד גן המשחקים הזה"

"אתה צודק, סבא אליהו. אנחנו שומעים מתושבי השכונה על הקשר החם שלך לילדי השכונה, על הסיפורים והזכרונות שאתה מספר ואנחנו מתפעלים מאד. יום העצמאות מתקרב ואנחנו מבקשים לכבד אותך להדליק משואה בערב זה"

"אינני יודע, דן, אם אני בכלל מעוניין בכל הפרסום הזה"

"כבוד גדול הוא לנו "סבא" אליהו, אל נא תסרב. התייעץ נא עם שרה אשתך ומחר אשאל אותך"

יעקב הגיע הביתה ושיתף את שרה אשתו בהזמנת הכבוד של מנהל המתנ"ס. מעניין היה ששרה לא התנגדה.

"אני בהחלט מסכימה אתך שאנחנו לא צריכים ולא רוצים בכבוד הזה. אבל חשבתי שכדאי שההורים של הילדים יראו וישמעו מה קורה כאן בגן המשחקים בכל יום, יכירו אותך בגילך המתקדם, ואולי זה ישפיע עליהם לעתיד, לתרום גם כן מזמנם כשיגיעו לגיל הזה ויספרו גם הם סיפורים וזכרונות לדור הבא.

הצעת דיון

  1. מה היה נוהג "סבא" אליהו לעשות כמעט מדי יום?
  2. מדוע, לדעתכם, חשוב היה ל"סבא" אליהו לספר לילדי השכונה זכרונות ילדות?
  3. מי שיכנע את "סבא" אליהו להדליק משואה? במה?
  4. האם גם אתם מכירים מישהו מבוגר שמספר זכרונות ילדות לילדים? שתפו אותנו.