הסיפור שייך למאמר פרשת בחוקותי: השלום. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"זו הפעם השלישית שאני מוותר לו. די, נמאס לי!" טען יואב למורה רחל בתלונתו על יוסי.

"ספרי לי בנחת מה קרה" בקשה המורה רחל מיואב.

"הוא פשוט מציק לי. בכל הפסקה הוא פונה אלי בשאלות משונות כמו: מהי העבודה של אבא שלך? כמה אחים ואחיות אתם בבית? מה זה מעניין אותו?!  אני לא רוצה בכלל לדבר אתו בהפסקה, אני מחכה לצאת לשחק, לא לדבר"

"אתה צודק, יואב, אבל כדאי אולי שתחשוב אחרת על הסיפור הזה"

"למה את מתכוונת, המורה?"

"פשוט חסר לך רקע על יוסי", המשיכה המורה. יוסי בא מבית לא רגיל. הוא התייתם מאביו בגיל צעיר מאד, בקושי הכיר אותו. בבית הם רק שני ילדים, כשאחיו גדול ממנו בחמש שנים…"

"סליחה, המורה, אבל מה זה קשור לעניין?! למה הוא צריך להטריד אולי בשאלות כאלה?"

"יואב, לא סיימתי את דברי. המתן בסבלנות. ילד שגדל בבית כזה, הוא מחפש חברים. כשהוא חוזר הביתה, הוא חוזר לבית כמעט ריק. אחיו לא משחק אתו ואפילו לא מתעניין בו מספיק. אמא שלו מגיעה הביתה מעבודתה רק לפנות ערב. אני חושבת, שיש לך כאן הזדמנות טובה לעזור לחבר הזקוק רק לתשומת לב…"

"אבל למה הא פונה רק אלי?"

"כנראה, מצא בך משהו טוב, משהו שחסר לו כל כך. אני מכירה אותך כתלמיד שאכפת לו מאחרים, משתף חברים במשחקים ועוזר למי שזקוק. נכון שזה לא נעים להיות מוטרד בשאלות, אבל אני סומכת עליך שתמצא דרך לעזור ליוסי."

המורה סיימה את דבריה ויואב עמד מהורהר למספר שניות…

"המורה בעצם צודקת", אמר יואב בלבו. "הסיפור של יוסי באמת עצוב. אני חייב לחשוב על איזה רעיון…"

למחרת ניגש יואב למורה. "המורה, בוקר טוב. חשבתי על רעיון. מה דעתך שאני אזמין היום את יוסי אלי הביתה לאחר הלימודים?"

"זה רעיון יפה, אך הוא צריך לבקש רשות מאמא שלו"

האישור לא איחר להגיע, ויוסי התארח באחד הימים אצל יואב.

"תודה לך יואב על האירוח. גם אני רוצה להזמין אותך אלינו, הביתה" פנה יוסי ליואב.

"בשמחה, אבקש רשות מאמא שלי ואבוא אליך. תודה לך." השיב יואב.

וכך בביקורים הדדיים התחזקו הקשרים בין השניים.

"יואב, אני רוצה לומר לך שנהגת במידת הגבורה, גבורה אמתית! פשוט, 'להצדיע לך'. רק לפני שבועיים עוד התלוננת על יוסי ועכשיו נהייתם חברים של ממש, ידידים באמת", שיבחה המורה רחל את יואב.

"המורה, גיליתי שיש ליוסי בית מסודר ויפה, הרבה משחקים, אבל הרגשתי מעט מה עובר על יוסי כל יום: שיעמום, יותר מדי שקט…"

"שים לב, יואב, כמה אפשר לעזור לחבר במעט מאמץ. כך היתה דרכו של אהרון הכהן: 'אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' בהצלחה לשניכם".

הצעת דיון

  1. מדוע הירבה יוסי לשאול את יואב שאלות אישיות?
  2. מה היתה ה"גבורה האמתית" של יואב?
  3. אילו נשאלתם על ידי יוסי שאלות כאלה, מה היתה תגובתכם?
  4. האם אתם מכירים סיפור על עשיית שלום?