Share

הסיפור שייך למאמר פרשת בשלח: הבעת תודה. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"אמא, מתי מגיעה ההסעה לשכונה שלנו?" שאל זאב את אמא שרה. "אתה הרי יודע, כל יום צריכים להזכיר לך שבשעה שבע וחצי ההסעה מגיעה לכאן?" האמת היא שזאב זכר, רק רצה איכשהו להזכיר לכולם שהוא חבר של יוסי הנהג.

סיפור החברות בין הילד זאב לנהג יוסי, מתחיל לפני מספר חודשים, בתחילת השנה. יוסי עובד בחברת הסעות המופקדת על שכונת "רוממה". מאז תחילת השנה עושה יוסי את המסלול מהשכונה לבית הספר וחזרה. הרבה ילדים נקשרו עם הזמן אליו, אך זאב – יותר מכולם. לא יפתיע אתכם אם נספר לכם שכמעט אין הסעה שבה הילדים לא מרעישים, ולעתים גם צועקים. לזאב שלנו היה קשה עם המצב הזה והוא ניסה להשיג שקט ואוירה נעימה בהסעה, אך לא הצליח כל כך. דבר אחד הוא כן הצליח לעשות. כבר בשבוע השני של הלימודים, ניגש זאב אל יוסי בסיום הנסיעה ואמר לו "תודה". פני יוסי החוירו ממבוכה: "תודה לך ילד חמוד על התודה הגדולה שאמרת לי. מה שמך?" זו היתה תחילתה של שיחה מעניינת בין השניים, שיחה שהתמשכה בנסיעותיו הרבות של זאב בהסעה. כך למדו להכיר זה את זה, זאב ויוסי, ולנהל שיחות בנושאים שונים. יום אחד סיפר יוסי הנהג לזאב על משפחתו והיה חשוב לו לספר שאחד מילדיו קרוב בגיל לזאב. "הייתי מאד שמח שתכירו, יש ביניכם דמיון בהתנהגות.", סיים יוסי את אחת השיחות.

"אמא, אני חייב לספר לך על יוסי הנהג", אמר לזאב לאמו. "דעי לך שהוא אחד החברים הכי טובים שלי. הוא פשוט מקסים. אני מספר לו בחופשיות על הלימודים בבית הספר, מה קשה לי, על מה אני מצליח להתגבר ואילו הוא יודע להקשיב, מדי פעם גם זורק לי רעיון לפתור איזשהו קושי שהשמעתי לו וכו'"

"את יודעת, אמא," המשיך זאב, "שהמצב בהסעות לא מכובד בלשון המעטה. חשבתי עם עוד שני חברים לעשות הפתעה ליוסי. יום אחד שאלתי אותו מתי יום ההולדת שלו והוא השיב לי. חשבתי לבקש ממך להכין עוגה יפה ואני והחברים נארגן מסיבה לכבודו, שבה ישתתפו כל ילדי ההסעה."

"זאב, כל הכבוד על הרעיון. מקסים!", השיבה אמו. "זה ממש מתבקש לנוכח המצב בהסעות. אין בעיה. תתקדם עם החברים שלך בארגון המסיבה ואני כבר אכין את העוגה. אני חושבת שתקיימו את המסיבה בביתנו. אני אדבר כבר עם אבא."

כשנכנס יוסי לבית של זאב ביום הולדתו הוא ממש הופתע והתרגש: "וואו, אני לא מאמין למראה עיני! הגזמתם, חמודים". כל החברים הגיעו. המסיבה התחילה וזאב התחיל לשמוע התלחשויות. "ווי, ממש מצטער על מה שעשיתי","גם אני. פשוט לא חשבנו מה הרעש עושה לנהג, כמה זה מפריע לו להתרכז בנסיעה ובכלל.", "מקוה שנוכל לבקש ממנו סליחה לאחר המסיבה…".

זאב לקח על עצמו גם את ניהול המסיבה. הוא חשב שבהזדמנות זו יאפשר לנציג הכתה להתנצל בפני יוסי הנהג, מבלי שהדבר יגרום למבוכה אצל החברים וגם לא אצל יוסי. לכן הוא תאם זאת מראש עם כולם.

"יוסי, אנחנו אוהבים אותך. נכון שהרעשנו בהסעות, אך לא מפני שלא כיבדנו אותך, אלא פשוט לא שמנו לב. אנחנו רוצים לבקש ממך סליחה" כך אמר נציג הכיתה.

"ילדים יקרים. אני רוצה לומר לכם משהו חשוב לחיים", השיב יוסי לילדים."ישנה מילה אחת קטנה בגודלה אך גדולה במשמעותה והיא מסוגלת לחולל מהפכה אצל שומעיה. מילה זו היא המילה "תודה". אני מקוה שמהיום נאמץ אותה לאוצר המלים השימושי שלנו. נומר תודה בכל יום להורים שלנו, נומר תודה בכל בוקר למורים שלנו, ונומר תודה גם לנהג האוטובוס שלנו".  תודה J

הצעת דיון

  1. מה גרם לזאב לפתח קשר חברי עם יוסי הנהג?
  2. מה היה מנהגו הקבוע של זאב כשירד מהאוטובוס?
  3. מה לימד יוסי את החברים של זאב?
  4. למי אמרתם היום "תודה"?