הדפסה
נוהג יפה ישנו בכתתנו, כתה ה' בבית הספר רש"י שבחיפה. בכל פעם שיש מסיבת יום הולדת לאחד התלמידים, מביא הוא למחרת המסיבה כיבוד. לפעמים הוא גם מראה לנו חלק מהמתנות שקיבל. הפעם יוסי הביא כיבוד לכבוד שמחת יום ההולדת שלו, אבל גם הביא איתו זוג אופניים משוכללים עם הילוכים רבים.
לכל אחד מהכיתה יש אופניים, אבל אין ספק שאלה מיוחדות מכולן. בבית הספר שלנו חל איסור לרכב על אופניים בשטח בית הספר במשך כל שעות הלימודים. לכן, לאחר סיום הלימודים ביקשו החברים מיוסי רשות "לעשות סבוב".
יוסי קיבל הרבה בקשות. מצד אחד הוא דוקא רצה לתת לכולם, אלא שמספר המבקשים היה רב מאוד, כמעט כל הכתה. לאחר כחצי שעה שהחברים נסעו על האופניים של יוסי כל אחד בתורו, פנה יוסי בבקשה לכולם:
"שימו לב, חברים, אני כבר מתעכב כחצי שעה ולא רואה מתי אני גומר. אני כבר צריך לחזור הביתה, יש לכם רעיון?"
רוב החברים לא שמו לב לבקשתו של יוסי מלבד נועם אשר פרץ בהודעה ואמר: "אני מוותר על הסיבוב, אני שמח בשמחתו של יוסי ורוצה שיחזור הביתה בשעה סבירה".
חגי אשר שמע את דבריו של נועם הוסיף ואמר: "אני נזכר שלפני כמה חודשים למדנו ממשה את מידת 'עין טובה'. טוב לי לראות את חברנו שמח באופניים שלו ולא אטריח אותו לתת לי סיבוב".
למחרת שמע המורה מתלמידיו את כל הפרטים של סיפור הסיבובים באופניים של יוסי. תחילה, שיבח את יוסי, כמובן, ואחר כך את נועם וחגי שוותרו על הסיבוב, ובעיקר שיבח את נועם שזכר לקיים את מה שלמדה הכיתה ממשה רבנו.
שאלות לילדים
- מה נראה לך יותר ההתנהגות של רוב הכתה או של נועם וחגי? מדוע?
- איזו מידה הזכיר חגי לחבריו? במה היא שייכת לספור האופניים?
- האם אתה זוכר באיזה ענין אצל משה התגלתה אצלו המידה "עין טובה"?
- תן דוגמה ל'עין טובה' מתחום בית הספר או הבית.