Share

הסיפור שייך למאמר פרשת לך לך: ויתור מונע מריבה. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

בגן המשחקים שבשכונתנו יש הרבה מתקנים: מגלשות, נדנדות, סולמות לטיפוס ועוד. לאחר שלוש שנים של המתנה לפיתוח הגן, החליטה העיריה "לפנק" אותנו והקימה בו מתקני שעשועים רבים. השבוע הגיע גיל לגן המשחקים ורצה להתנדנד באחת הנדנדות, אך כל שלוש הנדנדות שבגן היו תפוסות. גיל הוא ילד בכיתה א' ולא קל לו לוותר. אימו, נועה, הציעה לו שיתגלש במגלשה בינתיים, עד שאחת מהנדנדות תתפנה, אך הוא בשלו, לא הסכים והתחיל לבכות. קולו הגיע לילדים שהתנדנדו. בשניות הראשונות, הם לא ידעו על מה הוא בוכה, אך מיד הבינו, כשהצביע בידו לכיוון הנדנדות, תוך כדי שהוא בוכה.

לא עברה חצי דקה וכל שלוש הנדנדות התפנו מהילדים ששיחקו בהן. הם עזבו אותן ועברו לשחק במתקנים אחרים שבגן. גיל הפסיק לבכות ועכשיו מה שנותר לו היה רק להחליט באיזו נדנדה הוא בוחר… אימו נועה שמחה כמובן שהוא נרגע ושהוא יכול לשחק בנדנדה, אך לא היה לה נוח שכל השלושה וויתרו על הנדנדות. היא פנתה אליהם בבקשה ששניים יחזרו לשחק בשתי הנדנדות הנותרות: "מדוע לא תיהנו מהן?". הם השיבו לה שאין זה מפריע להם, העיקר שגיל נרגע…

נועה לא הסתפקה בכך וחיפשה ילדים אחרים להציע להם את הנדנדות. היא מצאה ילדה אחת בקצה הגן שמאד שמחה להתנדנד: "תודה לך אמא של גיל, מזמן לא שיחקתי בנדנדה". עכשיו שתי הנדנדות תפוסות, ורק הנדנדה השלישית נותרה בודדה.

אולי מישהו מכם ילדים, ייעצב על כך שלא משחקים בה? לא כדאי, כי היא בודדה מסיבה משמחת: כי שלושה ילדים וויתרו עליה לטובת ילד אחר. בצאתה מהגן פגשה נועה בשלושת הילדים שפינו את הנדנדות. היא הודתה להם שוב ופתחה בשיחת היכרות איתם. במהלכה, סיפרו לה הילדים שבדיוק באותו שבוע למדו על אברהם אבינו שוויתר על מקומו בארץ ישראל לטובת לוט, כדי להימנע מריב.

 

שאלות דיון

  1. למה בכה גיל?
  2. מי וויתרו על הנדנדות?
  3. ממי למדו הילדים לוותר?
  4. האם גם אתם הייתם מוותרים בגן המשחקים? מדוע?