לשבח

חיינו מתנהלים בשילוב של מאמץ אישי ועזרה חיצונית, אם על ידי הקרובים אלינו ואם על ידי אנשים מקצועיים, מדי פעם, במידת הצורך. לא פעם, כשאנחנו מקבלים עזרה כלשהיא ואנחנו גם זוכרים להודות על כך, אנו חשים למרות ההתערבות החיובית של אותם אנשים, שישנה עזרה סמויה הנלוות להם, ובכלל. בלי להמעיט בחשיבות הסיוע שמתקבל מבני האדם, קיימת בלבנו פנימה תחושה שמישהו מבחוץ עוזר או עזר לפחות במובן הזה של התזמון המיוחד, "כמו מכסה לסיר", שהגיע ברגע הנכון ובזמן הנכון. הרבה מגיבים ספונטנית ברגע כזה במלים: "ישתבח שמו", ובצדק, אנחנו משבחים את מי ש"מזיז" את האנשים לטובתנו וגורם לכך שניעזר בהם כמו שבקשנו, הקדוש ברוך הוא. פרשת "ואתחנן" מלמדת אותנו שלפני השמעת הבקשה מה' בכל נושא שהוא, עלינו לשבח אותו על מה שאנחנו מקבלים ממנו.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "לשבח"

שמחה אמתית

השמחה היא בסיס להתנהלות בריאה בחיים בכלל, ובימינו, בחיים כה סוערים, בפרט. ישנה תפישה רווחת שהשמחה מושגת מבחוץ, מצריכת מוצרים נחשקים, מפעילות חברתית מומלצת, אך לאו דוקא מתאימה, וכדומה, מעשים שהקשר שלהם למי שמחפש שמחה הוא חיצוני, אינם מחוברים לנשמתו, למהותו. פרשת "ואתחנן" מזהירה אותנו מדרך זו ומבהירה את האיסור "לא תחמוד" השייך לתחושה שעלולה לקרות לאדם כזה. הנה מוצא הוא את עצמו חומד את רכוש חברו או כל דבר אחר השייך לו. בלבו חש הוא שהשגת אותו חפץ תוסיף לשמחתו. אך לא זוהי דרך התורה. "איזהו עשיר השמח בחלקו" (אבות, ד:א). האדם חייב להרגיל עצמו לשמוח במה שיש לו ולא "לפזול" הצידה לחפש גורמים חיצוניים, לא מהותיים שיביאוהו לשמחה.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "שמחה אמתית"

חכמה אמתית

לכל אדם יש מנת משכל (i. q. ) שקיבל במתנה מהבורא עם בואו לעולם. מנת משכל זו פותחת לו בהמשך חייו שערי חוכמה רבים. הוא יבחר בבגרותו להתמקד בתחום מסוים או במספר תחומים, שם יביא לידי בטוי את כישוריו, וככל שיתאמץ יותר, כן יתגלו לו ולאחרים יכולותיו החכמות. בעולמנו המתקדם מבחינה מדעית, יש מקום גדול ומכובד לתפישה זו. מקומה של התורה והמצוות לפי תפישה זו הוא שולי, ממוקם באיזורים דתיים, אנשי "הדור הקודם" וכו'. פרשת "ואתחנן" מלמדת אותנו ש"היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דברים, ד:ו), כלומר, התורה שאולי זניחה בעיני אנשים "מתקדמים", דוקא היא נחשבת למרכיב משמועתי בהגדרת חכמים ונבונים ומי הוא המעריך והמבין? דוקא "לעיני העמים"! לאחרונה מתגלה "סוד" זה יותר ויותר, בתחומים שונים בחיינו: במערכת המשפט – חוקי התורה מהווים מקור השראה להרבה מחוקקים ושופטים, בחברה – חוקי התורה והדרכותיה מהווים דרך אפשרית לפתרון בעיות חברתיות, ברפואה – מתברר שאנשים דתיים סובלים פחות מהרבה מחלות ועוד.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "חכמה אמתית"

 משמעות הר סיני

מקובל בעיני רבים מאתנו שמשמעותו של מעמד הר סיני, המוזכר בפרשת "ואתחנן", הוא בקבלת ישראל את התורה מה' באוירה מאד ייחודית, מרשימה כל כך: "קולות וברקים", "רואים את הקולות" וכו'.זה נכון, ודאי, אך לא שלם. ישנו חלק מהמעמד הנחשב אולי כ"שולי", אך בעצם הוא לוז הענין. לאחר ששמעו בני ישראל את שתי הדברות הראשונות, נבהלו כל כך מקולו של הקדוש ברוך הוא, עד שפנו אל משה בבקשה שהוא יאמר את יתר הדברות ולא ימשיכו לשמוע אותם ישירות מה', מחשש שתפרח נשמתם. ואכן, כך היה, "משה ידבר והא'להים יעננו בקול", כלומר העם לא שמע ישירות מהקדוש ברוך הוא את יתר הדברות אלא מפי משה. כשפנו ישראל אל משה בבקשה זו, השיב להם משה תשובה מאד משמעותית: "אל תיראו, כי לבעבור נסות אתכם בא הא'להים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו". כלומר, זו היתה בדיוק כוונת ה' ב"הפחדה" שנגרמה לכם. כמובן, לא היתה לה' כוונה להפחיד בפחד מאיים של פגיעה, חלילה, כלשהי במישהו, אלא פחד שיביא ליראת ה' שתלווה אותם תמיד בעתיד להימנעות מחטאים.

תפזורת המידות שבפרשת "ואתחנן"

 

י

נ

ג

ס

ר

ש

ז

פ

ק

ש

ג

ק

ג

ק

ל

ר

ה

ר

ח

ג

ג

מ

ג

ר

ת

א

ת

ו

ג

ה

א

נ

ת

ז

י

ז

ד

ח

מ

ט

צ

ז

ש

כ

ז

מ

ק

א

ע

ר

ה

ג

פ

ה

א

ט

ס

צ

פ

ב

צ

כ

ב

ב

ח

ח

כ

מ

ה

א

מ

ת

י

ת

ק

נ

מ

נ

ק

ז

מ

י

מ

ת

כ

מ

ה

ג

ש

ד

ג

ב

ח

ק

כ

י

ל

ת

ר

ה

ח

ת

ט

ש

כ

א

א

ד

ג

צ

ש

ט

ה

ל

ה

א

ת

י

ר

ב

פ

ד

ו

ק

ח

ט

ל

י

מ

ש

מ

ע

ו

ת

מ

ע

מ

ד

ה

ר

ס

י

נ

י

ת

ב

ג

ו

ו

צ

ג

ע

ע

צ

פ

ל

ג

ד

צ

ש

א

ח

ר

ח

מ

ק

ז

ו

צ

ש

ה

י

ח

ה

ד

ח

 

_____________

תוספת חובה לפני כל בקשה

_____________

יש שמחה ויש שמחה…

 

_____________

לא כל "חכם" נושא חכמה…

_____________

מעמד הר סיני מעבר למה שראו ושמעו