כבוד הבריות

ישנה נטייה אצל בני אדם להעריך אנשים על פי חזותם החיצונית, מעמדם הכלכלי, או על פי מעמדם החברתי. כמובן, בהתבוננות קלה מגיעים אותם בני אדם להכרה כי לא פעם טעו בהערכה על פי מימד זה. פרשת "ויקרא" מלמדת שעני, הנמצא במעמד חברתי-כלכלי נמוך, נחשב הקרבן שלו כקרבן נעלה. כשהוא מביא את קרבן המנחה שלו, נחשב הדבר בעיני ה' כאילו הקריב את נפשו, את חייו.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "כבוד הבריות"

כניסה ברשות

בעידן החדש, בו צנעת הפרט נפרצה מאד, כשמידע אישי מופץ לעתים ברשתות החברתיות ללא צנזור, ללא קבלת רשות, הופכת הציפייה להקשה בדלת טרם כניסה לבית, כמעט מגוחכת…פרשת "ויקרא" מלמדת שאפילו משה רבנו, הקרוב כל כך אל ה' במעלתו הנבואית, נדרש להמתין מלהיכנס לאהל מועד עד קבלת האות – קריאת ה' אליו.

למאמר המלא וסיפורי ילדים על המידה "כניסה ברשות"

אחריות מנהיג

מנהיג נדרש לשמור על חוקי המדינה בחומרה יתרה, שכן משמש הוא דוגמה אישית בכל הליכותיו, לפחות אלה הציבוריות. אם מעד, חטא וביצע איזו עברה, או אז "מתנפלת" עליו התקשורת ומחטטת בנבכי אותה עברה לחשוף לעיני הציבור את פרטיה (בהרבה פעמים, עוד לפני ההאשמה של בית המשפט). כיצד צריך מנהיג להתיחס למקרה בו עבר הוא עצמו עברה? התורה מלמדת בפרשת "ויקרא" שמנהיג רוחני הוא שליח העם לפני בורא העולם. לכן, התנהגותו הרוחנית היא תשקיף של התנהגות העם. ואם הוא חטא, צריך העם להרהר בדבר ולחשוב שההאשמה בעצם היא בו, בעם עצמו.

"עיני" העם

בזמנו, היה זה מפקד בכיר בצבא שהטביע לאורך תקופת ארוכה את הכינוי "עיני המדינה" להר חרמון, כי ממנו ניתן להשקיף על חלק גדול ממדינת ישראל. פרשת "ויקרא" מלמדת שאכן יש לעם "עיניים" בדמות מנהיגיו הרוחניים. הסנהדרין, בית המשפט העליון, היה בזמנו בחינת "עיני" העם. עיני העם היו נשואות למוסד זה לקבל את ההוראות המדויקות וההחלטיות ביותר, שאין עליהן מערער ופוצה פה. אך, עלול לקרות שגם חכמים אלה, רמי המעלה, יחטאו בשוגג. פרטי העניין מצויים בפרשת "ויקרא".

חידת המידות

ילדים יקרים, שימו לב.

בחידה שלפניכם רמוזה אחת מארבע המידות שבפרשה. עליכם למצא איזוהי. בהצלחה.

הנעליים שלו לא הכי ספורטיביות

אך הוא מגיע ראשון בתחרויות

כבר מזמן חשבתי שצריך לכבדו

לראות את יכולתו ופחות את חיצוניותו