הדפסההכנסת אורחים
מאד נעים לנו להכניס אורחים. השהייה בצוותא נותנת תחושה טובה לאורחים וגם למארחים. ככל שיהיו האורחים קרובים אלינו משפחתית או חברתית, כן תגדל תחושתנו הטובה ושמחתנו, אלה באלה. האם הכנסת האורחים במקורה היתה זו של מפגש קרובים וידידים, או אחרת? ובכן, פרשת "וירא" מלמדת אותנו שערך זה כוונתו להכנסת עוברי אורח, דווקא מי שאינם חברים ומוכרים לנו. מי שעובר בדרך זקוק הוא להתיחסות ולעזרה. אותו מצווה להכניס לביתנו ולדאוג לצרכיו.
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "הכנסת אורחים"
אהבת הבריות
טבעי מאד לכל אדם לאהוב את חבריו, ידידיו. זוהי אהבת רעים ואהובים. אך, באיזו מידה אדם אוהב הוא גם את מי שאינו דומה לו ואף רחוק ממנו בכל המשמעויות? פרשת "וירא" מלמדת אותנו על אברהם אבינו שהיה כזה. הוא אהב כל אדם באשר הוא, בהיותו בריה – אהבת הבריות כפשוטה! לא מפני שהוא שכן שלו, חברו לעבודה, קרוב משפחתו, מי שמטיב עמו בחיי היום-יום וכו', אלא אהבת מי ש"זכותו" היחידה היא היותו נברא .
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "אהבת הבריות"
לימוד זכות
במהותו, אין האדם רוצה להרשיע אנשים ולחייבם באופן שרירותי, לא מחושב, לא בדוק. אך, מה לעשות, קורה לא אחת שהוא פולט מילה ביחס לזולת שיש בה מעין חריצת דין כלפיו, האשמה בטרם שמיעת הפרטים ודיון בהם. פרשת "וירא" מלמדת אותנו על אברהם אבינו שאף כלפי אנשי סדום ה"רעים וחטאים לה' מאד" לא וויתר על ההזדמנות שפתח ה' בפניו, וניסה ללמד עליהם זכות, למצוא פתח להצילם מההשחתה הנוראית שבסוף באה עליהם.
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "לימוד זכות"
זריזות
תכונות רבות יש לכל אדם. מידת הזריזות היא לא מהאהובות על חלק מהאנשים…לעתים כשמעירים למישהו על איחור לעבודה, או על אי הגעה בזמן לפגישה, הוא עומד ומצטדק שעה ארוכה להצדיק את מה שקרה, במקום להודות שטעה, שפשוט לא נהג בזריזות. פרשת "וירא" מלמדת אותנו על אברהם אבינו שהזדרז במצוות, לא רק במצווה כה חביבה כהכנסת אורחים, אלא אף כשנצטווה לעקוד את בנו אהובו.
למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "זריזות"
חידת המידות
ילדים יקרים, שימו לב.
בחידה שלפניכם רמוזה אחת מארבע המידות שבפרשה. עליכם למצא איזוהי. בהצלחה.
בנוסף לאהבת ממתקים
ישנה אהבה לאנשים
ולא רק לחברים
אלא גם לרחוקים