מקור הברכה

ברכה היא ביטוי של יחס טוב של המברך למתברך. משמעות הברכה היא איחול תוספת טובה למתברך. כשהורים מברכים את ילדיהם לבריאות, מאחלים הם לילדיהם תוספת בריאות על זו הקיימת. הכוהנים נצטוו לברך בכל יום את עם ישראל. פרשת "נשא" מלמדת שמקור הברכה לברכת הכוהנים הוא ה'. כלומר הכוהנים מברכים את עם ישראל מכוח ברכת ה', ובעצם הם מעין "צינור" להעברת ברכת ה' לעם ישראל. וכך כתוב בסוף ברכת כוהנים: "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם" (במדבר, ו':כ"ז) 

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "מקור הברכה"

קדושת הנזיר

האדם נתון להשפעות של גורמים חיצוניים, הן לטובה והן להיפך, ומחובתו לבדוק כל השפעה באיזו מידה היא חיובית או שהיא עלולה לגרום לו נזק, חלילה. ה' נתן לכל אדם כוחות ותנאים המספיקים להתמודדות נכונה עם גורמים אלה. מי שמנהל את חייו נכון, נזהר ממכשולים, מצד אחד, ומועשר מגורמים חיוביים אותם פגש, מצד שני. פרשת "נשא" מלמדת שלעתים קורה שאדם חש בהשפעה שלילית על התנהגותו, ועקב כך, גוזר על עצמו להתרחק גם מדברים שהם מותרים. זהו הנזיר שנודר על עצמו איסור שתיית יין, למשל, מחשש שישתכר ויעבור עברה. נזיר כזה יש כלפיו יחס הערכה רבה בתורה. הוא מכונה "קדוש".

למאמר המלא וסיפורי ילדים על המידה "קדושת הנזיר"

חשיבות הכוונה

תהליך ביצוע פעולה כל שהיא הוא במסירת הוראה מהגוף למוח. כלומר, כשהוגף חש בצורך להגיב, לבצע פעולה, המסר הזה מגיע למוח והוא נותן פקודה לגוף לבצע. בדרך כלל, אין חשיבות ללווי הפעולה בכוונה מיוחדת. למשל, אם חש אני צורך לשתות, המוח יתן פקודה לבצע פעולה זו, גם ללא לווי כוונה מיוחדת לכך, ודי בעצם התחושה כדי להשלים המלאכה. פרשת "נשא" מלמדת שישנן פעולות שיש חשיבות עליונה לכוונה המתלוות להן. למשל, קרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן היו זהים, אך נבדלו והתייחדו זה מזה בכוונה האישית של כל נשיא לקרבן שהביא. כוונה זו היא שייחסה את הקרבן לנשיא המסוים, למרות שהקרבן זהה במרכיביו לכל יתר קרבנות הנשיאים.

טהרת המחנה

עדים אנו למודעות הולכת וגדלה בתחום איכות הסביבה. יותר ויותר אנשים ממחזרים, נמנעים מעישון במקומות ציבוריים ועוד. איכות הסביבה חשובה לא רק לבריאות גוף האדם, אלא, ובעיקר, לטובת נפשו. מי שחי בסביבה עם מודעות כזאת, נפשו רווחת ומוצאת לה מנוח ואפיקים להרחבת הדעת והרגש. פרשת "נשא" מלמדת שישנו עוד תחום החשוב לטיפול, והוא "טהרת המחנה". כלומר, הרחקה ממקום היישוב כל טומאה. טומאה היא מפגש של החיים עם מציאות הפוכה מחיים. החיים הם סוג של הופעת טהרה, ואילו הטומאה היא ההיפך ממנה. הימצאות קרובה עם טומאה, משפיעה לרעה על נפשו ונשמתו של האדם.  

חידת המידות

ילדים יקרים, שימו לב.

בחידה שלפניכם רמוזה אחת מארבע המידות שבפרשה. עליכם למצוא איזוהי. בהצלחה.

"אמא, ה'בוקר טוב' שלך חדש כל יום,

כאלו לא שמעתי אותו תמול שלשום"

"בתי, דומה הוא לאכילת כריך מדי יום,

טעמו בכל פעם, כאילו הומצא היום"