להלן סקירה של מידות טובות בפרשת "פנחס". עבור שתי המידות הראשונות תמצאו הרחבה בצורת מאמר וסיפורי ילדים נלווים. המידה "קנאות המביאה לשלום" נלמדה בשנה שעברה. בשנה הנוכחית אנו עוסקים במידה "עין טובה".

עין טובה

"וסמכת את ידך עליו… ויסמוך את ידיו עליו" (במדבר כ"ז: י"ח, כ"ג)

רש"י: "בעין יפה, יותר ויותר ממה שנצטווה, שהקב"ה אמר לו 'וסמכת את ידך' והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש"

התורה מבטאת את מידת "עין טובה" שהיתה למשה בכך שהוא שם את שתי ידיו על ראש יהושע במקום יד אחת כפי שצוהו ה'. עוד מידה טובה של משה רבנו.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "עין טובה", פרשת פנחס תשע"ו.

קנאות המביאה שלום

"פנחס… השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כ"ה י"א-י"ב)

קנאות פנחס מקורה בחיפוש דרכי שלום כמו סבו אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום. פנחס החזיר (השיב) את השלום שהיה בין ישראל לקב"ה, בכך שהעניש את מחללי ה' לעיני כל ישראל.

קנאות איננה קנאה. קנאות היא מחאה תקיפה על התנהגות שלילית הגורמת נזק משמעותי. קנאות פנחס היתה על מעשה זנות קשה שגרם מגפה בישראל. הכרחית היא עדותו של הקב"ה על מעשה פנחס, שלא ייראה כאלו קנאותו נבעה מתוך להט של כעס אישי.

למאמר המלא וסיפורי ילדים על המידה "קנאות המביאה לשלום", פרשת פנחס תשע"ה.

עונשו של מחטיא

"צרור את המדינים והכיתם אותם, כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור" (במדבר כ"ה י"ז)

רש"י: "ואת מואב לא צוה להשמיד שהמואבים נכנסו לדבר מחמת יראה שהיו יראים מהם (מישראל), שיהיו שוללים אותם" (ל"א: ב').

עונשם של המדינים שפיתו את בני ישראל בבנותיהם, גדול יותר מהמואבים, כי מי שמחטיא, כלומר גורם לאחרים לחטוא, חומרת העבירה שלו חמורה יותר ממי שפועל מתוך לחץ של פחד, כמו המואבים.

מנהיגות למופת

"יפקד ה' א'להי הרוחות לכל בשר איש על העדה" (במדבר כ"ז: ט"ז)

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר… אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" (פרשת "ואתחנן", דברים, ג': כ"ג-כ"ה)

משה התחנן להכנס לארץ אבל הדבר הראשון שביקש הוא למנות איש על העדה. כך הכרנו את משה בכל הנהגתו – מסירות אין קץ לעם ישראל.