הסיפור שייך למאמר פרשת נח: שחיתות מביאה להשחתה. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

שנת הלימודים התחילה ואיתה התכניות המיוחדות של המנהלת יפעת. היא כבר שנה בתפקידה, ואחד הדברים שהנהיגה הוא כנס תלמידים בתחילת השנה, בו היא פורסת את תכניות בית הספר. אחד החידושים השנה בבית הספר, הוא ביקור קבוע של שוטר קהילתי שמסייע לתלמידים בדרכים מגוונות: בתחילת השנה בהסברה בנושא בטיחות בדרכים, בליווי ילדים צעירים בחציית כבישים ועוד.

והמנהלת הרחיבה: "שימו לב, תלמידים יקרים. בשנים האחרונות מתרבים בעיר מעשי השחתת רכוש ציבורי: ספסלי עץ שבורים, נורות חשמל שבפנסי רחוב מנופצות ועוד. השוטרים קוראים למעשים אלה "וונדאליזם" (=השחתה "לשמה", ללא צורך). העיריה קיימה ישיבה רחבה שבה השתתפו אנשי חינוך, שוטרים ואנשי עירייה. אחת ההחלטות שהתקבלה היא, להצמיד לכל בית ספר שוטר קהילתי שילווה את בית הספר בהסברה ובעידוד בענין השמירה על רכוש ציבורי".

כיתתנו, כתה ה', נבחרה להיות הראשונה לביקור השוטר. לקראת בואו שוחחה אתנו המורה והסירה מלבנו כל חשש של אי נעימות מנוכחותו. להיפך, היא עזרה לנו להבין את חשיבות תפקידו בשנה זו בבית ספרנו.

לאחר מספר חודשים של פעילות בבית הספר ביקש השוטר אבנר לפגוש את תלמידי כיתות ה-ו, בנוכחות המנהל והמחנכות. את דבריו פתח בהבעת תודה למנהל, לצוות המורים ולתלמידים על הזכות שניתנה לו לפעול בבית הספר בנושא חינוכי ולא ענישתי. בהמשך, שיתף אבנר את כל הנוכחים בסיפור מעניין. "חוקרי המשטרה בתחנה שלנו גילו לאחרונה קשר ישיר בין מספר אירועי אלימות וונדאליזם (השחתת רכוש) לבין חבורת נערים בעיר. שלושה נערים שנחקרו על השחתת ספסלים בגן ציבורי, גילו לחוקריהם שהיו שותפים גם באלימות כלפי קבוצת נערים שטיילה באותו גן ציבורי. הם פשוט התנכלו למטיילים, התגרו בהם והיכו אותם ללא סיבה". השוטר אבנר התנצל על כך שהוא מצער את הנוכחים בהשמעת סיפור כזה, אך מיד הסביר את המטרה. "חוקרי המשטרה הסבירו לנו שמי שמשחית רכוש ציבורי ללא סיבה, מסוגל בהחלט גם לפגוע באנשים ללא סיבה".

"זאת הסיבה שאני כאן. החלטנו שלא די בענישת המשחיתים רכוש, אלא העיקר הוא לחנך לשמירה על רכוש ציבורי". "רעיון נוסף שעלה באותה ישיבה" המשיך אבנר, "הוא אימוץ גנים צבוריים, כלומר, לחלק את הגנים הצבוריים שבעיר בין כל בתי הספר, כך שכל בית ספר יאמץ גן ציבורי אחד, אליו יצא לפעילות פעם בשבועיים ואותו ינקו התלמידים בתורנות במשך השנה וכו". "יחד נביא את העיר למראה יפה ומלבב!" סיים השוטר אבנר את דבריו.

תלמידי כתות ה-ו היו מאד קשובים ונלהבים מדברי השוטר אבנר, וכשחזרו לכתותיהם האיצו במורות לקבל את שם הגן הציבורי אותו יאמצו השנה.