הסיפור שייך למאמר פרשת ויצא: רגישות לעוול. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

צלצול "הפסקת עשר". כל התלמידים יוצאים לחצרות בית הספר "תחכמוני" ברחובות. בנות כיתה ו' משחקות במגרש העליון. שם יש גם מקום לבנות כיתה א'.

"היום הבאתי חבל למשחק 'דלגית' ", הכריזה דינה לחברותיה בכיתה א'. המשחק "דלגית" נפוץ בין בנות. במשחק אוחזות שתי בנות כל אחת קצה אחר של החבל, מסובבות אותו ובת שלישית צריכה לקפוץ ולדלג בלי לנגוע בחבל. יש בנות שמסובבות את החבל בקצב קבוע לפי המלים האלה: "אני מזמינה אותך לחגוג איתי ביום הולדתי…; "שתיים וארבע – ארבע ושתיים; אחד בזמן לפי שורה בהפסקות לראשונה לאורך כל המגילה". (מתוך ויקיפדיה). בנות הכיתה שמחו והתחילו לשחק יפה עד שמשהו קרה.

"ראית סמדר את יערה. היא עקפה אותי בקפיצות בחבל במשחק 'דלגית'. הערתי לה, אבל היא זלזלה בי"

"מצטערת, דינה, שיחקתי עם חברותי, לא הייתי כאן. בהפסקה הבאה אשתדל להגיע גם לכאן. אני מקווה שהיא לא תחזור על זה, אבל אם כן, אולי אראה זאת ואתיחס לכך" ניסתה סמדר  מכיתה ו' להרגיע את דינה, והועילה למספר דקות.

צלצול הפסקת הצהריים הגיע. כל התלמידות יצאו לשחק בחצרותיהן. כיתה א' שבה לשחק במשחק "דלגית" בזכות דינה שהביאה חבל מביתה. יערה לא התאפקה גם הפעם ובמהלך המשחק שוב עקפה את חברותיה. היא קפצה בדילוגים לא בתורה. הפעם העירו לה מספר בנות, אך נראה שלא השפיע עליה הדבר.

"יערה, שלום. את מכירה אותי?" פנתה אליה סמדר שהגיעה הפעם במהלך ההפסקה לחצר כיתה א', כפי שהבטיחה להשתדל. "לא נעים לי לומר לך, אבל עשית מעשה לא יפה. את עקפת את חברותייך וכשהעירו לך בצדק, במקום להודות במעשה, זילזלת בהן…"

יערה נעלבה מהערתה של סמדר והתחילה לבכות.

"לא התכוונתי לכך, יערה, סליחה", התנצלה בפניה סמדר וחיבקה אותה, תוך שהיא מסבירה לה את כוונותיה הטובות. "את יודעת שגם אצלנו בכיתה כשהיינו בכיתה ב' היה סיפור דומה, לכן אני רגישה לעקיפות"

"אני לא מבינה, ככה משחקים, לא?!" תמהה יערה

"לא בדיוק, יש לכל משחק כללים. ראית שאת היית בעצם הילדה היחידה שעקפה. חברותייך המתינו בסבלנות לתורן ואז קפצו ודלגו."

סיפור העקיפות וכל מה שנגרם ממנו הגיע לידיעתה של מחנכת כיתה א', מלכה. מאחר ומדובר בעצם בתלמידה אחת שחרגה מכללי המשחק, לא רצתה המחנכת לשוחח על כך בפני כל הכיתה. באחת ההפסקות הזמינה המחנכת מלכה את יערה אליה לשיחה. תחילה שמעה ממנה על מקומה בכיתה, על תחושותיה ואחר כך הסבירה לה את כל הדרוש בנושא כללי המשחק וחובת הציות להן. בתום השיחה, החליטה המחנכת להזמין את דינה והביאה לפיוס ביניהן.

מלכה ראתה חשיבות גם לציין לשבח את סמדר מכיתה ו'. היא הזמינה אותה בתחילת אחד השיעורים ושבחה אותה בפני כל כיתתה.

"בנות יקרות וחביבות. יש לנו הזדמנות להכיר טובה לסמדר מכיתה ו' שכבר כמה פעמים התערבה לטובה במשחקים שלכם בהפסקות, כדי להשכין שלום ביניכן. אנחנו רוצים להודות לך סמדר בשם כל הכיתה"

בנוסף, ציידה אותה מלכה במכתב הערכה להוריה עם העתקים למחנכת כיתה ו' ולמנהלת בית הספר.

הצעת דיון

  1. מה היתה טעותה של יערה במשחק "דלגית"?
  2. מי התערב לתקן עוולה שהיתה בין תלמידות כיתה א'?
  3. האם יערה היתה מודעת לעברה שעשתה?

האם גם לכם היתה הזדמנות להביע דעה או להתערב, במטרה לתקן עוולה?

 

קרדיט איור: רז אבירם- razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.