כל מנהיג מאחל לעצמו שבפרידה יזכרו את העשייה החיובית שלו לציבור. ומה הוא בוחר לומר למונהגיו? פרשת "וילך" מלמדת שמנהיג, ראוי שיברך את עמו בהיפרדו ממנו.

תכונות מיוחדות נדרשות ממנהיג להצלחה בתפקידו: אורך רוח, חזון, נועזות, תושיה, אהבה לתפקיד, לצבור. כל אלה ועוד תכונות חשובות אמורות ללוות מנהיג במסלול ההנהגה שלו בכל דרכיו. טבעי הדבר, שלמרות השתדלותו ומסירותו הגדולה לתפקיד, לא כל הצבור יהיה מרוצה ממנו. אם הוא מציאותי ולמד להכיר תפקידי הנהגה, הוא גם לא מצפה לכך. לא פעם, ברגעים קשים, בהם היה המנהיג במצוקה ולא יכל לספק לצבור את דרישותיו, מחשבותיו הביאוהו לחשבון נפש בו סקר ביעף את תקופת הנהגתו, והתעורר בו רצון לסיים תפקידו. או אז לא עולים לפניו רגעי ההצלחה הרבים שהיו לו לחפות על תחושה זו. כאלה הם חיי מנהיג: מתח, דריכות, דאגה, בצד תחושות סיפוק ונחת מעשייה מבורכת. אם כך הם הדברים בהנהגת צבור, קל וחומר בהנהגת עם שלם. וכשעומד המנהיג להיפרד מהעם שלו, כל התמונות מחיי ההנהגה, הנעימות והמביכות, "רצות" מול עיניו. מה יאמר להם? פרשת "וילך" מלמדת על מנהיג מיוחד, מנהיג שידע להתעלות על תחושותיו בשעת פרידתו מהעם, וראה כדבר חשוב לברך אותם ולחזק לקראת משימת כיבוש הארץ. וכך אמר:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא; ה' אֱ'לֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.  וְעָשָׂה ה' לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם. וּנְתָנָם ה' לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכָל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם. חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם,  כִּי ה' אֱ'לֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ." (דברים, לא:ב-ו)

משה המנהיג

כדי להבין יותר את משמעות מעמד פרידה זה בו משה מברך ומחזק את העם, כדאי שנתבונן מעט באישיותו. התורה לא "מנדבת" הרבה פסוקים לתיאור דמותו של משה רבנו כמנהיג העם. אבל לאורך תקופת כהונתו יכולים אנו לאתר מספר "צמתים", אירועים שבהם התגלתה אישיותו המיוחדת. נביא כאן מספר דוגמאות שיכולות להיות מייצגות לתכונותיו המיוחדות:

  • משתתף בצער העם- לוחם למען הצדק. כשגדל בבית פרעה ויצא יום אחד לראות את שלום אחיו, טיפל באומץ רב ובמסירות בשני אירועים קשים בהם הציל שניים מפגיעות אחרים.
  • "עניו מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר, יב:ג). גם כשאחיו הגדולים ממנו דברו בו, לא נעלב. התורה רואה באירוע הזה "הזדמנות" להאיר אחת ממדותיו הגדולות של משה
  • מסירות אין קץ לשלום העם. כשחטאו ישראל במדבר, התפלל מספר פעמים לה' והצילם ממיתה, חלילה.
  • מחל על כבודו. במחלוקת קורח, לא השיב לקורח ועדתו בסגנונם, כראוי להם, אלא חתר לשלום ומחל על כבודו.
  • עבד חינם! בכל ארבעים שנות הנהגתו הכריז קבל עולם שלא קיבל שכר מהעם על עבודתו ואף לא פגע באיש: "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי, וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם." (במדבר, טז:טו)

מנהיג שיש לו מדות נעלות כאלה, ברור שפרידתו מהעם תהיה לו קשה, ורק טוב יאחל לעמו. בדבריו הנ"ל, הוא גם נשמע "מתנצל" על אי כניסתו איתם לארץ, כי ה' גזר עליו- "וַה' אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה." (דברים, לא:ב).

משמעות עמוקה לחיזוק העם

עצם היחס האוהב של משה לעם מוערך מאד על ידי כל מי שפוגש בדבר זה, אבל יש כאן משמעות/מטרה נוספת בדברי החיזוק של משה לעם. גם יהושע תלמידו וממשיכו בהנהגת העם קבל דברי חיזוק במלים אלה:

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם. וה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ, הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ; לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת." (דברים, לא:ז).

את ברכת חיזוק זו אומר משה ליהושע מיד לאחר דבריו הנ"ל לעם ובמעמד כל ישראל. יש כאן מסר גדול ממנו כמנהיג לעם, כאילו אומר הוא: המנהיג הבא אחרי עומד להיכנס לתפקיד בו שמשתי אני, וימשיך את מה שמה שייעד לנו ה'- הכניסה לארץ. אתם והוא זקוקים לברכת חיזוק. ראו נא אותו כשליח שלכם בביצוע המשימה ועזרו לו להצליח. הצלחתו היא הצלחתכם!

הלואי ונזכה למנהיג כזה…

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

כושר מנהיגות ניתן לזהות אצל ילדים כבר מגיל צעיר, אך בעצם לא רק להם מיועד לימוד זה. על כל ילד להכיר את משה רבינו לכל תכונותיו, מדותיו. ערך זה – חיזוק העם – המתגלה אצל משה, מעצים את דמותו בעיני הילד ולאור הערכה זו יהיה הלימוד של תולדות העם בחומש, חשוב יותר, ערכי יותר.

סיפור ילדים: חיזוק העם

הסיפור הוא על מנהל בית ספר שהיה אהוב על תלמידיו ועל הוריהם. לימים נאלץ לסיים את תפקידו מסיבות משפחתיות. בדברי הפרדה להורים ולתלמידים בחר לצטט דברי חיזוק שהשמיע משה רבנו לעם, כמשל לאתגרים הרבים העומדים בפני בוגרי בית הספר.

קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.