פרשת וילך: לברך ולחזק מנהיג חדש

Share

הדפסה

חיינו הצבוריים מזמנים לנו אירועים לא מעטים של חילופי מנהיגים: שרי ממשלה, ראשי ערים, ולעתים גם ראשי ממשלה. נוהג יפה שקיים אצלנו, הוא שהמנהיג היוצא מברך את המנהיג הנכנס בברכת הצלחה. הוא גם דואג להעביר אליו את משרדו באופן מסודר, ובהרבה מהתפקידים יש תקופת חפיפה בין בעלי התפקידים – היוצא והנכנס.

נראה, שהמקור לנוהג יפה זה מופיע בפרשתנו, פרשת "וילך". משה רבנו מסיים את תפקידו ולפני כן הוא מזמין אליו את יהושע מחליפו, ולפני כל העם הוא מברך אותו להצלחה ומחזק את ידיו. בלשונו של משה זה נשמע כך:

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ,כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם. וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ, הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ,לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ; לֹא תִירָא, וְלֹא תֵחָת"

מה מסמלים דברי הברכה והחיזוק שמעניק המנהיג היוצא (משה) למנהיג הנכנס (יהושוע)?

טבעו של כל אדם, המשמש באיזה תפקיד, לחוש תחושת כבוד המוקרנת לו מהציבור. תחושה זו מלווה אותו, מי יותר ומי פחות, החל מהיום הראשון לכהונתו. זו תחושה טבעית, והיא לא כל כך שלילית כיוון שהיא מהווה את אחד מהמניעים החזקים לפעילותו השוטפת, להציב לעצמו יעדים בפיתוח התחום עליו הופקד וכו'. כשעומד הוא לסיים את תפקידו, מכל סיבה שהיא, תחושת הכבוד הזו נפגמת, הולכת היא ומתמוססת עד העלמותה כליל ביום "מסירת המפתחות". גם זו תחושה טבעית ומצויה. השאלה היא: האם מצליח נושא התפקיד להתגבר על תחושה זו ולהתנהל מול המועמד החדש באוירה משוחררת מנגיעות אישיות? האם יכול הוא לראות כעת את טובת התפקיד לנגד עיניו ואת הצלחת נושא התפקיד בחשיבות הראויה?

לצערנו, שומעים אנו לפעמים על ניגודי כוונות בין בעלי התפקידים, ניגודים שאינם תורמים לברור ההתנהלות הטובה של התפקיד, אלא משקפים ראייה אנוכית של כל אחד את התפקיד. מצב כזה, עלול להיות על חשבון טובת הצבור! תחושות קנאה, חשדנות וכדומה, עלולים לגבור על ראייה נקיה ועניינית את הנושא והשקעת כל הכוחות להצלחתו. אבל יש גם מנהיגים אחרים והם הרוב. מנהיג הרואה את טובת הציבור לנגד עיניו, מי שרואה בעין טובה הצלחה של מועמד "יריב", אדם כזה יברך ויחזק ככל יכולתו את המנהיג הנכנס. בכך הוא מסמל ישרות, ענווה, אהבת האמת והעדפת טובת הציבור.

משה רבנו הרגיש תחושת צער מהפסקת תפקידו, אך מאז שנצטווה למנות את יהושע, היתה טובת העם לנגד עיניו. מתוך הסתכלות זו, קרא ליהושע לעיני כל העם, ברך אותו וחיזק אותו בכל תחומי התפקיד אותו הוא צריך למלא מעתה ואילך. בכך לימד את כולנו שיעור בהנהגה נכונה, גם ביום האחרון של התפקיד.

היכן יכול נושא ההנהגה לפגוש את ילדינו?

ובכן, כמובן אין לנו ציפיות ואיננו מעוניינים שילדים ינהיגו אותנו… ובכל זאת, הילדים פוגשים נושא זה בבית, בראותם את ההורים מנהיגים את הבית. דוגמה לכאורה שולית, אך בהחלט משקפת, יכולה להיות סיטואציה, בה האב מכין ארוחת ערב, אבל מסיבה כלשהיא הוא צריך להפסיק ועל האם להחליף אותו. הוא יכול לעשות זאת בביטול ובזלזול (למשל, "היום אמא תכין לכם את ארוחת הערב. מקווה שתסתדרו עם מה שתבשל לכם"), והוא יכול לעשות זאת בהעצמה ופרגון (למשל, "היום אמא תכין לכם ארוחת ערב, אני בטוח שזה יצא טעים ומשביע"). כמובן, שישנם דוגמאות נוספות, בין האחים לבין עצמם, בבית הספר, ובשאר המסגרות השונות שהילדים פוגשים בהם.

סיפורי ילדים – לברך ולחזק מנהיג חדש

הסיפור הראשון הוא על תלמיד שעזר לועד חדש בתפקידו וגילה בכך התגברות על רגשות צפויים. הסיפור השני הוא על ראש עיר שבעבר עזר למנהל להצליח בתפקידו ולימים קיבל עזרה דומה כשנבחר לראשות עיר.