אחד המאפיינים החברתיים הרווח בימינו הוא הזמנת חברים לארוחה. פרשת "וירא" מלמדת אותנו על הכנסת האורחים המקורית: אורחים, עוברי אורח, הזקוקים לאירוח.

אחד המאפיינים של חברה בריאה הוא קיום מפגשים חברתיים. הכנסת אורחים במשמעותה כיום עונה על צורך זה. אנשים מזמינים חברים וקרובי משפחה לאירוח חלקי או מלא. האווירה במפגשים כאלה היא טובה ונעימה כי היא יזומה, מחושבת ונעשית מתוך בחירה. אינה כפויה על אף צד ומי שמשתתף בה עושה זאת מתוך רצון לחוות תחושה נעימה זו ולחזק את הקשרים החברתיים או המשפחתיים. פרשת "וירא" מלמדת אותנו על סוג אחר של "הכנסת אורחים".

מהי "הכנסת אורחים" מקורית?

המילה "אורחים" מקורה במילה "אורַח" שפירושה – דרך. כלומר הכנסת אורחים פירושה הזמנת מי שעובר בדרך, להיכנס ולהיעזר בשירותי המארחים: מנוחה, אכילה, שתיה וכדומה. אדם כזה נקרא "אורֵחַ" מלשון "אורַח". מי שמכניס אורחים כאלה, עושה זאת מתוך מניע אחר, פשוט, מתוך אהבת הבריות. אין לו כל קשר חברתי או משפחתי להם, ובכל זאת מזמין הוא אותם אליו הביתה ומכבד אותם במה שהוא יכול. ערך זה התפתח במהלך הדורות וקבל משמעות שונה- הזמנת חברים או קרובים. הכנסת אורחים בתיאור הקודם, המקובל בימינו, ניתן לכנותה בשם אחר: מפגש חברתי/משפחתי וכדומה.

אברהם אבינו מכניס אורחים

כזה היה אברהם אבינו. ממנו למדנו מהי הכנסת אורחים מקורית. התורה מתארת בהרחבה את המצווה שקיים אברהם אבינו ואלה הם דבריה:

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה… יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ, כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת, לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם; וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ." (בראשית, יח:ב-ח)

נשים לב לתוכן ולסגנון של הדברים. ראשית, אברהם הגיש לשלושת אורחיו כמויות גדולות של מזון, הרבה יותר ממה שאדם ממוצע אוכל. שנית, עשה את כל מה שעשה במהירות רבה, וגם את שרה אשתו מיהר להכין לאורחיו את המאפה (פעולות אלה מודגשות בפסוקים המצוטטים). שלישית – "אמר מעט ועשה הרבה". תיאור מפורט ו"ציורי" זה מלמד אותנו על היחס שיש לתורה לערך חשוב זה, הנובע, כאמור, מאהבת הבריות.

נתינה מתוך אהבה

מידה זו של אברהם אבינו ניתן לראותה כסעיף של מידה רחבה יותר שהיתה לו – אהבת הבריות. היא ממחישה מאד את האהבה שהיתה לו לתת לכל מי שזקוק את החסר לו. כך הוא נהג גם כלפי אחיינו לוט, כך הוא נהג עם מלך סדום כשניצח את ארבעת המלכים והשיב את השבויים הביתה עם כל הרכוש. אהבת הבריות הניעה אותו גם להתפלל להצלת אנשי סדום מהשמדה, למרות היותם, כהגדת התורה "רעים וחטאים לה' מאד".

לפקוח עין על צרכי אחרים

בימינו קמו הרבה ארגוני חסד לעזור למעוטי יכולת בכלכלת משפחתם. ראויים הם לכל שבח. אך בנוסף לכך, חייב כל אחד לשים לב ולפקוח עין בסביבתו הטבעית, מקום מגוריו, שכניו, חבריו לעבודה, ולראות אם ישנו מישהו הזקוק לעזרה כלכלית ואחרת, ולהשתדל לעזור לו בכל האפשר. עצם ההתיחסות לזולת, גם אם בפועל לא הניבה תוצאה ממשית, נוסכת בו תחושה טובה, שאינו לבד, שמנסים לעזור לו.

האם ניתן לקיים בימינו הכסת אורחים מקורית?

בימינו, כשהעולם משונע ולא ניתן לראות כמעט עוברי אורח העושים את דרכם רגלית מיישוב ליישוב כבעבר, נשארו מספר הזדמנויות לקיים מצווה זו עם תסמונת של המצווה המקורית, כגון:

  • עצירה בדרך בין עירונית למתן סיוע למי שנתקע עם רכבו.
  • זימון הביתה לאירוח בשבת את מי שלא הספיקו להגיע ליעדם לפני שבת (בגלל עיכוב בדרכים, או מי שהגיעו לבית חולים לסעוד קרוב משפחה וזקוקים למנוחה קלה)
  • פתיחת הבית בפני שכנים שקרתה להם תקלה משמעותית ואוכל שהכינו לא ניתן להשתמש בו.

נמשיך להכניס אורחים, אך נשתדל גם כאלה העונים למשמעות המקורית.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

ילדים מביאים לבית הספר אוכל ל"הפסקת עשר".  קורה וחבר שכח להביא אוכל או שאין לו אוכל מסיבה אחרת. כדאי לחנך את הילדים להכנסת אורחים במובן של שיתוף אותו חבר באוכל, כך שלא יישאר רעב. ברגע זה דומה אותו ילד לעובר אורח הזקוק לעזרה.

סיפור ילדים: הכנסת אורחים

rsz_%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%90_%d7%91הסיפור הוא על סוג מיוחד של הכנסת אורחים שזכתה משפחה לקיים, הכנסת אורחים במשמעותה המקורית, כאלה שפוגשים ברחוב שאין להם פתרון אחר.

 

 

קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.