Share

קצב החיים בדורנו מייצר מזג של התנהלות לא רגועה. על רקע זה עלולים להתפתח מתחים, איי הבנות ואף ריבים. פרשת "וישלח" מלמדת אותנו שגם במצב מתוח רצוי לבקש שלום.

השלום הוא משאת נפשו של כל אדם, של כל עם תרבותי. לחיות בשלום זה לאפשר לכל כוחות היצירה של הפרט ושל הכלל לפרוח, לבנות ולהביא לעולם חדש ויפה הרבה יותר מהקיים. הרבה כוחות ומשאבים כספיים מבוזבזים בין מדינות המצויות במצב מתוח, עויין, ועוד יותר במלחמה של ממש.

פרשת "וישלח" מלמדת אותנו שכדאי להתאמץ ולקרוא לשלום, למי שנראה מולך כאויב המבקש רעתך. יעקב אבינו נפרד מעשיו עשרים שנה קודם לכן באוירה מתוחה, כשעשיו תכנן להורגו:

"יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בעקבות הברכות שקיבל יעקב מיצחק).

בשנים אלה היה יעקב רחוק גאוגרפית מעשיו, כך שהסכנה היתה רחוקה ממימוש. לכן בשובו ארצה, נוהג יעקב בזהירות ו"בודק את השטח", כלומר, האם עדיין עשיו באוירת לחימה. יעקב עושה זאת בחכמה ושולח משלחת לפגישה עם אחיו, להודיע לו שהוא חוזר ארצה כעת, אחרי תקופה ארוכה שלא היה בה. את מטרת יעקב בשליחת המשלחת לעשיו מגדיר הכתוב כך: "למצא חן בעיניך", כלומר, יעקב מבקש לעורר את רגש האחווה הטבעי בין האחים, שאולי לא כבה לגמרי בינתיים.

השאיפה לשלום – רצון פנימי חזק אצל יעקב

גישה זו של יעקב מלמדת על רצון פנימי הקיים אצלו, להשתדל להימנע מעימות קשה עם אחיו. נכון שהיתה סיבה "מוצדקת" מצד עשיו לריב ואף ללחום את יעקב, אבל אולי עכשיו, לאחר עשרים שנה, האוירה השתנתה. כדאי לנסות ולא למהר להחליט שעשיו מתכונן למלחמה. תשובת המשלחת ליעקב היתה קשה:

"… וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו".

ארבע מאות איש לא באים לקבלת פנים חגיגית.., אלא כמובן, לתקוף. לכן, בשלב זה של התבהרות הכוונות, נאלץ יעקב להיערך לעימות, אבל, שוב, בחכמה רבה. הוא בוחר להשתמש בשלוש דרכים שונות מהותית זו מזו, כשכל אחת מהן, פונה לגורם אחר במערכה.

ראשית, מנקודת מבט מעשית, הוא מכין את משפחתו לתרחיש של לחימה ממשית. שנית, פונה הוא בתפילה נרגשת לה' להצילו "מיד אחי מיד עשיו". בתפילה זו הוא מתבטא בענווה רבה:

"קטונתי מכל החסדים…אשר עשית את עבדך".

הוא גם מזכיר את החסד הגדול לו זכה מאז צאתו חסר כל מבית הוריו ועד שובו ארצה:

"כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות".

הדרך השלישית היא, שליחת מתנה גדולה ביותר לעשיו, מתוך תקוה שמתנה כה גדולה תביא אותו לפיוס.

היערכות זו הועילה כנראה. הפגישה ביניהם היתה מלווה בגילויים של כניעה והתקרבות מצד יעקב, כולל חיבוקים, נשיקות ובכי, אך לא ברור אם היו אמיתיים. בכל אופן, הסכנה מצד עשיו חלפה, וזה בעצם ההישג המשמעותי מצד יעקב, ואולי היה זה בזכות שלוש הדרכים גם יחד, שהשתמש בהן יעקב.

מאוחר יותר בתורה, בספר דברים, מופיעה מצווה מיוחדת בנושא יוזמה למלחמה, המחייבת את עם ישראל לקרא תחילה לשלום, לפני החלטה לפתיחה במלחמה:

"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם". 

כמו כן, פסוקים רבים בתנ"ך עוסקים בשבח השלום, ואחד המפורסמים שבהם הוא:

"בקש שלום ורודפהו".

כלומר, אל תסתפק ברצון לשלום אלא, רדוף והתאמץ להשיגו. גם חז"ל הורו לנו (מסכת אבות, א:יב):

"הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום".

 

היכן ערך זה פוגש את ילדינו?

ילדים אוהבים מטבעם לשחק הרבה. החיכוך הקרוב ביניהם הוא באוירה טובה בדרך כלל. אך, לעתים, הם מגיעים לריב ברמות שונות. פרשת "ויצא" מלמדת אותנו שניתן ורצוי לפתור בעיות בדרכי שלום.

סיפורי ילדים: קריאה לשלום

rsz_וישלח_זקניםהסיפור הראשון הוא על תושיה של מחנכות, שהפכו ויכוח קשה בין תלמידותיהן להזדמנות של עשיה משותפת מתוך שלום והתפייסות.

הסיפור השני הוא על יוזמה מיוחדת של שני בני זוג להביא לסיום מתח קשה בין השכונות שלהם, סביב בעיית לכלוך בגינה הציבורית המשותפת לשתי השכונות.

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.