הדפסההנטייה הטבעית של בני אדם היא להצדיק את עצמם. הם ישתדלו למצוא הסבר משכנע לטעות שעשו. אך כשמדובר בזולת, יתאמצו פחות. הם ידונו אותו בדרך כלל על פי הנתונים "היבשים", ולא יתאמצו ללמד עליו זכות. בפרשת "כי תשא" מספרת התורה על חטא העגל. אהרן הכהן היה מעורב בכך שנענה לקריאת העם: "קום עשה לנו אלהים וכו' ". הוא ביקש מהם להביא תכשיטי זהב והתיכם באש. מפעולה זו יצא עגל זהב והעם רקד סביבו וקרא: "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". אהרן שהיה בחיר ה' לשרת במשכן עם בניו, ודאי לא התכוון להמיר את אמונתו של העם, חלילה. לדברי הפרשנים המסתמכים על חכמינו זכרונם לברכה, ניסה אהרן לדחות את בקשתם למחרת, בהנחה שעד אז יגיע משה, על פי הספירה הנכונה שלו. בכך, מסלקים חכמינו מעל אהרן אשמה כבדה של שותפות ואף הובלה של חטא העגל.
מה, בעצם, רצה העם? מדוע היה כל כך נסער ונרגש?
עם ישראל יצא מגלות קשה ביותר, מרובת סבל ועינויים, אופיו רחוק מלהיות "זקוף קומה", עצמאי. במצב זה היה לו משה רבנו כאב, מנהיג מסור, "כאשר ישא האומן את היונק" (במדבר, י"א:י"ב), העמל כל העת לטובת העם: מאז שליחותו אל פרעה, דרך יצאת מצרים, קריעת ים סוף, מלחמת עמלק. העם התרגל ל"אבא טוב" הדואג לכל צרכיו. ארבעים הימים בהם שהה משה בהר היו להם כנצח. לפי חישובם המוטעה, היה כבר צריך להגיע. אך משבושש לבא, פקעה סבלנותם ופנו לאהרן אחיו לעזרה. וזו לשון פנייתם אל אהרן:
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ." (במדבר, ל"א:א)
כלומר, דרישתם מאהרן היתה ליצור להם דמות מסוימת שתשמש להם תחליף (זמני) למשה. מהמלים "אשר ילכו לפנינו" למדים אנו שלא היתה כוונתם לראות באותה דמות כוח עליון, אלא תחליף למשה. אגב השם "אלהים" יש לו מספר משמעויות בתנ"ך: שם ה', וגם, להבדיל – דיין, שר נכבד, מלאך ומנהיג.
תגובת משה רבנו לחלקו של אהרן בחטא
ראשית, כשהודיע ה' למשה בעודו בהר על החטא, ירד משה מההר, וכשגילה זאת בעצמו שבר את הלוחות מתוך תפישה שלוחות כה מיוחדים לא ראויים להינתן לעם במצבו זה. וכשהגיע למחנה, בנוסף לטיפול בחוטאים, פנה אל אהרן בטענה: "מה עשה לך העם הזה, כי הבאת עליו חטאה גדולה?" כלומר, משה בקש מאהרן הסבר להתנהגותו. אכן אהרן הסביר למשה את האווירה בה היה העם נתון והרצון שלהם למחליף למשה. לאחר הסבר זה לא מופיעה עוד תגובה של משה לדבריו אלה. נראה שהוא קיבל את ההסבר והבין את המצב בו היה נתון אהרן. אכן, אותו מעשה יכול היה להתפרש כשותפות, אך מבט שונה מעט, משנה את היחס ורואה באור אחר את המעשה.
אולי לימוד זכות הוא סוג של חנופה, או נסיון להתעלם מהעובדות?
ההוראה ללמד זכות ניתנה לא רק כחובה על כל יחיד, אלא היא גם חובת הדיינים. כשיושב בית דין לדון במישהו, חובה על כל אחד מהדיינים באותו הרכב לנסות למצוא נקודת זכות לטובת הנאשם. החיפוש אחר צד זכות מחנך את הדיין ואת כל יחיד למצות את הבירור עד תום. לעתים, ישנה תחושה לדיין שניתן להכריע את הדין מהר מהרגיל כי הנתונים באותו אירוע דומים מאד לדין אחר שהוא פסק בו. על כך הזהירונו חכמינו במסכת אבות (א':א'): "הוו מתונים בדין" כלומר, אל תמהרו להכריע את הדין בגלל דימויו לדין קודם, אלא חובתכם לראות אותו כדין ראשון מסוגו.
לימוד זכות בחיים החברתיים
לא פעם עדים אנו להאשמה של מישהו על מעשה שכביכול עשה. גם אם מתברר שהוא אכן עשה את המעשה, צריך לבדוק היטב את הנסיבות. ייתכן והיתה הצדקה לנהוג כפי שנהג. להבהרה, ניתן דוגמה מחיי היום-יום: במשך שבועיים נשמעים רעשים מביתו של אחד השכנים, כמעט מדי יום ובשעות המנוחה. מה צריכה להיות התגובה הראויה של השכנים? קלי התגובה מביניהם יטענו: "יש כאן זלזול בשכנים!" וכדומה, אך שכן הרוצה ללמד זכות, יגש בעדינות הראויה לשכן בשאלה, כמו: "אפשר, אולי, להציע לכם עזרה?". כי הרעש יכול לקרות גם מסיבות מוצדקות: העדר עזרה, חולי של אחד ההורים/הילדים וכו'.להסבר מסוג זה קוראים "לימוד זכות". הוראה זו ללמד זכות על כל אחד, ניתנה על ידי חכמינו זכרונם לברכה במסכת אבות (א':ו'): "יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות"
"לימוד זכות" על עצמך?
הרגיל בלימוד זכות מאמץ לעצמו דרך חיים. ככל שהוא מתרגל לכך, הוא מתרגל גם לראות בעין טובה את החיים בכלל. במקום "לקטר", להתלונן על מה שחסר לו, שפגעו בו, הוא יחפש, וגם ימצא, נקודות חיוביות באותו נושא. הוא ישאף להצליח, להתגבר על מכשולים. כשם שהתרגל ללמד זכות על אחרים, כך יתחיל "ללמד זכות" על עצמו. הוא לא יפתח רגשות אשמה עצמית, "הלקאה עצמית" וכדומה על מחדלים, כשלונות של עצמו, אלא יחפש איך לצאת מהם לדרך חדשה. הוא אף ינסה לראות מה בפרטי המעידה יכול לשמש כתמרור וכמנוף להצלחה בעתיד.
סיפור ילדים: לימוד זכות
הסיפור הוא על מורה שבחרה לבדוק את הסיבה לכך שהישגיה של תלמידה טובה שלה במבחנים הם נמוכים. היא החליטה לבקר בביתה, והביקור הזה גרם לה ללמד זכות על תלמידתה.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com