עצות רבות יש כנגד "עין הרע". אך פרשת "לך לך" מלמדת על "עין טובה" שהיתה לאברהם אבינו. הוא ראה בברכה הצלחתו של האחר, ולעצמו לא רצה לקבל אפילו שרוך נעל.

בני אדם מחבבים את רכושם, במיוחד זה שהגיע אליהם במאמץ. יש העמלים כל חייהם להשיג עוד ועוד רכוש, להחליף את הקיים ביפה יותר, חדיש יותר. כל עוד לא פוגע הדבר בסדר יומו הבריא של האדם, באיזון הנדרש ממנו בין הנפש לגוף, אין בכך בעיה. אך המציאות מראה את ההיפך: ככל שהאדם רודף אחר הישגיות חומרית, הוא פחות מתיחס לצרכי נפשו והוא מגיע לשיבה טובה עם רכוש גדול, מביט הוא אל הרכוש ושואל את עצמו: האמנם? האם נחוץ היה לי כל זה? ועוד יותר הולכת ומציקה השאלה: "למי אני עמל?!" (קהלת,ד:ח) עליו אמר דוד המלך בתהלים: "אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתו. )=עשרו) כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל;    לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ" .  (תהלים, מט:יז-יח).בפרשת "לך לך" מלמד אותנו אברהם אבינו להיבדל מחומריות יתרה, מרכוש שאינך זקוק לו, אלא לראות בעין טובה את מה שכבר יש לך, ובו להסתפק.

עין טובה של אברהם אבינו

אברהם אבינו יצא להציל את אחיינו לוט. הוא עשה זאת בתנאי פתיחה הזויים: יוצא הוא לרדוף אחרי צבא לוחמים גדול וחזק של ארבעה מלכים עם 318 בחורים, תלמידיו הנאמנים, כשמטרתו היחידה היא להשיב מהשבי את לוט. הוא זוכה בנצחון מדהים ומצליח לא רק להחזיר את לוט, אלא גם את כל השבויים האחרים ואת רכושם. בשובו, מוותר הוא על כל הרכוש לטובת מלך סדום ואומר לו:

"…הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵ'ל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.  אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם.  בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי:  עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם" .(בראשית, יד: כב-כד)

בכך, וויתר אברהם אבינו גם על מעמד ייחודי, להיחשב כעשיר ביותר במקום ובזמן ההוא, כי מה שכיוון אותו הוא מידת "עין טובה" שלו, בה ראה את הטוב שבחלקו, הסתפק בו וראה בו את כל עולמו, ואילו רכושו של האחר מיועד לו ואין לאחרים חלק בו.

גוף ונפש והיחסים ביניהם

האדם נברא גוף ונפש. קיומו המיטבי הוא בהזנה נכונה של שניהם. כשם שעליו להזין את גופו במזון בריא ואיכותי, שימנע ממנו מחלות בעתיד, יחזק את גופו ויתן לו תחושה נעימה בחיי היום-יום, כך, ויותר מכך, עליו לחשוב על ה"מזון הבריא" לנפשו, לנשמתו. צרכי הנפש הם מגוונים: סיפוק רגשי, רוחני, אמנותי ועוד. אדם בריא הוא מי שהשכיל להזין את גופו ונפשו כראוי. ההקבלה בין שני חלקים עיקריים אלה שבאדם היא מעניינת ביותר. כאילו קיבל האדם תדרוך סמוי מבורא העולם להזנה נכונה של נפשו, דרך התבוננותו בהתנהלותו הנכונה ביחס לגופו. כשם שלא ירצה להזיק לגופו על ידי צריכת מזון לא טוב, או פעילות גופנית מזיקה, כך יבין שעליו לבחון כל "מזון" רוחני שהוא צורך לנפשו.

עין טובה בצריכה חומרית

כלל ידוע ומפורסם בתזונה נכונה הוא, שלא הכמות קובעת את טיב המזון אלא איכותו: מרכיבי התזונה שלו והתאמתם לצרכי הגוף. כך, למשל, מנוסח הכלל באתר "תזונה ובריאות": "המזון שאנו אוכלים צריך להיות מגוון ובכמויות מספיקות כדי לענות על כל צורכי גופנו, לשמש לו מקור לאנרגיה ולספק לו את כל אבני הבניין לבנייתו. תפריט מאוזן חייב להכיל את כל אבות המזון, את כל המלחים , הויטמינים והמים הדרושים לפעילותו התקינה של הגוף. אבות המזון העיקריים הם החלבונים, הפחמימות והשומנים." כלומר, צריכת המזון חייבת להיות מבוקרת ומבוססת על יידע נכון בתזונה בריאה. זוהי עין טובה ביחס לצרכי הגוף. מי שבוחר להפריז בצריכה לא בריאה אינו רואה בעין טובה את עתיד גופו ונוהג בחוסר אחריות ביחס לעתידו.

בדומה לכך, צריך להתיחס לצרכים חומריים אחרים של האדם: בית, כלי בית, רהיטים, פרנסה וכו'. לאחרונה, קמו בישראל גופים התנדבותיים לסייע למשפחות שהגיעו למצוקה כלכלית, כתוצאה מהפרת האיזון בצריכה חומרית, שימוש לא נכון במשאבים הכלכליים שעומדים לרשותם. כך, למשל, אם שני בני הזוג משתמשים בכרטיסי אשראי, ממליצים להם לוותר עליהם, או, לפחות, להסתפק באחד, ועוד המלצות חכמות המביאות את המשפחה לאיזון כלכלי, ולעתים אף ליתרת זכות בחשבון הבנק שלהם. זוהי עין טובה בצריכה חמרית של האדם בתחום הקיומי שלו.

עין טובה בצריכה רוחנית

כאמור, ישנה הקבלה עקרונית מעניינת בין כללי התזונה הנכונה ובין כללי הצריכה הרוחנית הנכונה. למשל, כל הורה אחראי ימנע מילדו לצפות בסרטי אלימות, למרות שהילד דורש זאת ואף "משגע" את הוריו למלא בקשתו. מדוע? כי סרטי אלימות משחיתים את נפשו של הילד. כלומר, כשהמצרך מזוהה כמזיק ביותר, ישנה תביעה פנימית להרחיק אותו מאיתנו. מכאן, פשוט שעלינו לבקר כל מצרך רוחני/תרבותי המגיע לביתנו, לוודא שאינו מזיק לא לנו ולא לילדינו. ההתמודדות עם בעיית האלימות, למשל, בקני מידה לאומיים, מצריכה חשיבה רצינית ומעמיקה של אנשי חינוך להתחקות אחר שורשיה וגורמיה. הרי כולנו רוצים לחיות בחברה מתוקנת, לא אלימה. אם עדיין לא נעלמה תופעת האלימות מהרחוב הישראלי, ממשפחות רבות, עלינו להמשיך ולהעמיק ולבדוק מה הם הגורמים לכך. אולי עולם המדיה החופשי מדי וה"מזין" משפחות רבות בישראל בתכנים לא חיוביים, הוא הוא הגורם. עובדה היא שהאלימות קיימת פחות בבתים בהם המדיה מבוקרת, בבתים המזינים את בני הבית בתכנים רוחניים באמת.

נדרשים אנו לעין טובה גם, ובעיקר, בתחום הרוחני-קיומי שלנו. לא להתעייף מלחפש את המזון הנכון לנפשנו-נשמתנו.

איחולינו לבריאות נכונה לכולנו, בגוף ובנפש!   

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

צריכת המזון היא חיונית לכל אדם החל מלידתו ועד פרידתו מהעולם. חינוך לתזונה נכונה מתחיל אצל הורים אחראיים כבר מגיל צעיר. הוא מגיע מעין טובה שלהם ביחס לגידולו הנכון של ילדם. המודעות למקומה של הנפש בגופו של הילד, לצרכיה ולמזונה הנכון, ככל שתהיה גבוהה יותר אצל ההורים, כך יזכה הילד להתפתחות בריאה גם בנפשו וברוחו.

סיפור ילדים: עין טובה

הסיפור הוא על משפחה שבקרה במרכז קליטה וקבלה בשמחה פניהם של עולים חדשים. בביקור שמעו מרכז הקליטה על מצבם הכלכלי הקשה של העולים, שעלו ארצה ללא רכוש.  אחד מילדי המשפחה שהגיע לגיל 12 ביקש את רשות הוריו לוותר על מסיבת בר המצווה שלו העתידית, ולתרום את הכסף שיועד לה לעולים החדשים. לאחר התרגשות רבה של ההורים והבעת הערכה לבנם על החשיבה הבוגרת והגדלות שבה, הסכימו להחלטתו.

 

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.