לא נעים לאף שופט לגזור עונש כל שהוא על נאשם. בכל זאת הוא עושה זאת לתיקון העולם. פרשת "משפטים" מלמדת שיש דין אחד לכולם, לפשוט שבעם כמכובד ביותר.

הרשות השופטת בכל מדינה מתוקנת עמלה הרבה לשמור על אכיפה אמתית, צודקת וישרה של חוקי המדינה. פרשיות משפטיות בהן מעורבים אנשים מכובדים, רמי מעלה, מגיעות גם הן לפתחם של השופטים וכאן נבחנים הם ביכולתם להתגבר על המניע הרגשי שבתוכם ולהיות נאמנים כתמיד לחוק. בפרשת "משפטים" מובאת דוגמה לחובת הדיינים לעשיית דין שווה גם למי שמשמש בתפקיד המכובד ביותר – כהן בבית המקדש! וכך הם דברי התורה בפרשתנו:

"וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה – מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת". (שמות, כא:יד)

מהו מעמדו של המשפט בעולם?

כאמור, מדינה מתוקנת היא זו שאחד מעמודי קיומה הוא המשפט, עשיית דין אמת. חכמינו נסחו זאת במסכת אבות (א:יח) כך:

"רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם קיים, על הדין, על האמת, ועל השלום."

בתלמוד ירושלמי (תענית פ"ד מ"ב) מוסיף:

"ושלשתן דבר אחד, נעשה הדין, נעשה האמת, נעשה השלום."

כלומר, חכמינו ראו בעשיית משפט אמת תנאי לקיום העולם בכלל. ביהדות, מעמדו של המשפט הוא גבוה ביותר. ישנם מקורות רבים בתנ"ך המכריזים על עקרון זה. נצטט להלן מספר מקורות:

  • "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ'לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים טז:יח)
  • "כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ אֶלהַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם ; וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע" (דברים כה:א)
  • "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶלבַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל –  בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶך" (ויקרא יט:טו)
  • "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ'לֹהֶיךָ.(מיכה ו:ח)
  • "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח:טז)

 

כלומר, חובת עשיית דין צדק היא יסודית, חיונית לקיום העם, ואף גאולת העם תהיה בעשיית צדק ומשפט כדברי הנביא ישעיה:

"צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה" (ישעיה, א:כז)

מה נדרש משופט כדי להגיע למשפט אמת?

ההכשרה הלימודית הגבוהה שדרושה למינוי שופט היא גדולה. עליו להיות בקי בחוקים רבים ולעמוד במבחנים מקיפים שיוכיחו את בקיאותו. אך, אין זה התנאי העיקרי. עליו להצטיין במידות מיוחדות לשופט, לדיין. מידות אלה מפורטות בפרשת יתרו, בעצה שנתן יתרו למשה: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱ'לֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע; … וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת" (שמות יח:כא-כב). אם חפצים אנו במשפט אמת עלינו למנות אנשים שיש להם תכונות אלה:

  • "אנשי חיל" – אנשים עשירים, שלא "יפזלו" לשוחד כספי שיציעו להם
  • "יראי א'להים" – שאינם פוחדים לומר את האמת מאף נידון אלא מה' בלבד
  • "אנשי אמת" – שכל הליכותיהם בין אדם לחברו הן על פי האמת
  • "שונאי בצע" – שאינם אוהבים כסף, כך שהחשש למתן שוחד להם יהיה נמוך ביותר.

נכון הוא שתכונות אלה קשות להשגה. אך אין ברירה ואין דרך אחרת להבטחת משפט אמת. אך מי שבחר במקצוע זה, עליו לדעת שללא הצטיינות במידות אלה יקשה עליו מאד לקיים משפט אמת.

מהי הסיבה לכך שקיימים פסקי דין לא אמתיים?

מהדברים הנ"ל ניתן בהחלט להגיע לתשובה פשוטה: מי שאינו בעל המידות הבסיסיות הנ"ל, לא מובטח שמשפטו יהיה משפט אמת. תמיד יוכל להסביר ולהצדיק את שפיטתו בנימוקים כאלה ואחרים. המשותף לנימוקים אלה יהיה חריגה מהמחויבות שלו כשופט לעשות דין אמת בכל מחיר! כדי להמחיש יותר את הסיבות, ואולי לדעת למה לשאוף, נשתדל לנסח את הדברים בשפת ימינו:

  • רגישות של השופט לדעת הקהל (במקום לירא מה' – ירא מהעם)
  • דאגה למעמדו האישי (אוהב כבוד, חושש מלהיפגע בקידום האישי שלו)
  • דעות קדומות (מושפע ממניעים אידיאולוגיים אישיים שלא תואמים את האמת)
  • טובת הנאה (סיכוי סביר שלו לקבל איזושהי הטבה מאחד הנדונים)

אך, בנוסף לסיבות היסודיות הנ"ל, קיימת במדינתנו עוד סיבה: שפיטה בתחום החברתי על פי חוקים שאינם יהודיים, לא על פי חוקי התורה, אלא על פי החוק הבריטי והעות'מני. שפיטה על פי חוקי התורה תבטיח דין צדק!

מהו בכל זאת הסיכוי, או מהי הדרך להגיע למשפט אמת בימינו?

מכל הדברים האלה עולה שאלה פשוטה: מה הם הסיכויים שלנו כאן בעולם הזה, החומרי, האנושי להגיע למשפט אמת, משפט צדק? התשובה היא פשוטה: מצד אחד, לא נוכל לכוון דעתנו לדעתו של שופט העולם וגם איננו נדרשים לכך. ישנו כלל יפה בעניין זה : "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין, ו עמוד ב). כלומר, מה שנדרש מהשופט הוא לדון בכלים האנושיים שבידו, אלא, מצד שני, עליו להיות מוכתר במידות בסיסיות ראויות לתפקידו זה, מה שיקדם אותו לקראת שפיטה אמתית. לכן, אם יורשה, יוצע שההכשרה לשופט לא תתחיל בגיל הבוגר, כשיחליט ללמוד בפקולטה למשפטים, אלא תתחיל מילדות, בחינוך למידות טובות. כך יגיע להכשרה המקצועית כשהוא כבר קרוב להצטיינות גם במידות הדרושות לתפקידו כשופט.

נסיים באיחולים מסידור התפילה: "השיבה שופטינו כבראשונה"!

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

ההורים, בחינוך ילדיהם, נוהגים לעתים בסגנון שיפוטי. למשל, אמירה לאחד הילדים: "עשית כך וכך, לכן מגיע לך להיענש כך וכך,  לפי הכללים שקבענו." כל עוד הילד יכול לראות/לחוש אמת וצדק בסגנון זה, מה טוב. אך אם עשוי הוא להבין אותם לא נכון ולחשוב שנעשה לו עוול, הרי שה"שפיטה" שלהם לא היתה מוצלחת. לכן, מומלץ להורים להימנע מסגנון שפיטה, אלא לנהוג לקיים בירור פתוח המבוסס על אימון, לימוד זכות, הכלה, מבלי להוריד מחומרת העברה שעשה. על מוסד המשפט והשופטים ישמע הילד מההורים בסגנון מלומד, אך רצוי שלא יחווה זאת בילדותו על עצמו.

סיפור ילדים: דין אחד

הסיפור הוא על כיתה שקיימה התרמה למצווה חשובה, אך עשתה זאת על חשבון שיעור במערכת הלימודים. הכיתה נענשה למרות הסיבה החשובה שבגללה נעדרה, המנהל הסביר לתלמידים שהוא מחוייב לעשות דין אחד עם כל התלמידים בבית הספר, על כל היעדרות.

 

 

 

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.