מנהיג טוב הוא מי ששואף תמיד להשתפר. פרשת "פקודי" מלמדת שחלק מתפקיד המנהיג הוא לברך את העם על משימה שביצעו. משה רבנו ברך את עם ישראל בסיום מלאכת המשכן.

מנהיג הרוצה למלא תפקידו כראוי, ישתדל להיות ער לצרכי הצבור. את הערכתו הטובה מצד הציבור יקבל ככל שהציבור ירגיש שאכן הוא עושה זאת. פרשת "פקודי" מלמדת שתפקיד המנהיג הוא גם לברך את העם שלו על הישגיו, הצלחותיו. אם הציבור נדרש או התבקש לבצע איזו משימה, יזכה בסיום המבצע לברכת המנהיג על מאמציו, על השתדלותו. כדי להגיע להבנת ערכה של ברכת מנהיג כדאי שנתבונן מעט בתפקידו.

מיהו מנהיג מוערך, אהוב?

זוהי שאלה לא קלה, שאלה נפוצה ואף מטרידה, ושעדיין לא רבים זכו לתת עליה תשובה המתיישבת על לב רבים. נראה שכדאי להיעזר במקורותינו כדי לקבל תשובה ראויה. מאז יציאת מצרים זכה עם ישראל למנהיגים רבים: משה, יהושע, שופטים, מלכים ועוד. תפקיד ההנהגה של עם ישראל תמיד לא היה קל. ניתן לומר שלכל המנהיגים היה זה תפקיד קשה. המנהיג הראשון והנחשב למצליח ביותר היה משה רבנו. מה היה באישיותו של משה רבנו שסימן את ההצלחה בתפקיד? נתיחס כאן לשלוש מידות בסיסיות שהיו בו. מסירות – עוד בהיותו בחצר המלוכה של פרעה גילה משה רבנו מסירות רבה לעם ישראל. פעמיים פעל להצלת אחיו. בפעם הראשונה כשהרג מצרי שהיכה עברי ובכך הסתכן. ובפעם השנייה כשהתערב בריב בין שני עברים. מסירות לתפקיד הנהגה נובעת מתחושת אחריות לתפקיד. לאורך כל שנות ההנהגה, במשך ארבעים שנה, גילה משה רבנו מסירות לעם ישראל בכל בקשותיהם. ענווה – על משה רבנו נאמר בתורה: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (במדבר, י"ב:ג').  מידה זו התגלתה בכמה מהאירועים במדבר. מנהיג שיש בו מידת ענווה, חושב יותר על טובת העם, ופחות, אם בכלל, על טובתו האישית. סבלנות – עם ישראל יצא ממצרים, אך שנים רבות התארך התהליך של בנייתו כעם יציב, אמיץ, המסוגל להתמודד באתגרים המזדמנים לו. היה זה משה רבנו שתרם לעיצובו, בזכות הסבלנות הרבה שהיתה לו, לשמוע את תלונותיו הרבות לאורך ארבעים שנות הנהגתו אותם. את ההערכה הרבה לו מהעם, זכה לקבל בעיקר אחר פטירתו. העם התאבל עליו במשך חודש ימים, וה' תאר בתורה את גדלותו.

מה הם הדברים שעשויים לעודד את העם ולחזקו?

מטבע הדברים, כל ציבור כולל בתוכו הרכב מגוון של אנשים. לא כל יחיד בעם ישראל היה ממושמע להוראות משה. היו גם שחלקו ופיתו הרבה אנשים להצטרף אליהם. היו אלה קורח ועדתו. בכל זאת שרד משה את המחלוקות ואף ניסה להידבר איתם ולהשיג שלום. הדוגמה האישית של משה בעמידה על עקרונותיו עודדה וחיזקה, ומכוחה היו כאלה שהצטרפו במחאתם כלפי המורדים. למשל, בחטא המרגלים, עמדו יהושע בן נון וכלב בן יפונה כנגד עשרת חבריהם למשימת הריגול, וחלקו על דבריהם והציגו תמונה חיובית על ארץ ישראל.  

דבר נוסף מומלץ למנהיג לעשות הוא לשאת ברכה למונהגיו על ביצוע משימה כל שהיא. הברכה שהוא מברך אותם מתקבלת כהכרת הטוב, סוג של התיחסות חיובית למאמץ שנעשה מצד הציבור. הברכה מעודדת את מי שלא היה שותף עד כה במאמץ הצבורי "לתת כתף" ולחוש "חלק" מהכלל.

באיזה אירוע ברך משה את העם? מה ברך אותם?

 "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', כֵּן עָשׂוּ; וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" (שמות, ל"ט:מ"ג). כשהסתיימה מלאכת המשכן, כולל מתן התרומות, יצירת כלי המשכן והמשכן עצמו, הקים משה את המשכן ואז ברך את העם. מה היתה ברכתו? חכמינו זכרונם לברכה אומרים שהוא ברך אותם בפסוק מספר תהלים (צ':י"ז): "וִיהִי נֹעַם ה' אֱ'לֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנֵהוּ." כלומר, משה ברך אותם תחילה שה' ירצה את מעשיהם, את בניית המשכן, ואחר כך ברך אותם אישית, שכל אחד יצליח במעשיו ויגרום נחת רוח לה'. היכולת ברגע גדול של סיום מלאכת המשכן לחשוב על צרכיו של היחיד בעם, מראה את גדלותו של משה כמנהיג. לא רק המשכן הכללי חשוב, אלא גם משכנו הפרטי של היחיד.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

במסגרת המשפחה ובית הספר, מקבלים הילדים משימות לביצוע. כשהם עומדים במשימה, הם זוכים לאמירת "תודה". חשוב גם שיזכו לברכה. ברכת הורה או מורה לילד על מעשה טוב שעשה מעודדת אותו לעוד מעשים טובים ומחזקת אצלו את הבטחון האישי.

סיפור ילדים: ברכת מנהיג

הסיפור הוא על יוזמה של מנהל ארגון חסד לאסוף מצרכי מזון שעמדו להיזרק לרחוב לפני פסח, ולחלקם לנצרכים לאחר פסח. הוא נעזר בתלמידות בית ספר. בסיום המבצע המוצלח הודה המנהל לתלמידות וגם ברך אותן.

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.