נעים מאד לחיות בעולם יפה, ללא אלימות. אך מה עושים כשישנם כאלה שמפירים את השלווה הזאת? פרשת "שמות" מלמדת על רדיפת צדק של משה רבנו שהביאה להפסקת מצוקה.

חיי חברה טובים הם חיים שיש בהם יושר בין אדם לחברו, שאיפה מתמדת לתיקון עוולות, אי צדק ואף חתירה לאחווה וריעות בין כולם. למעשה, יש בני אדם שוגים הגורמים לטעויות שיש להן השלכות לא קלות בין אדם לחברו. יתרה מזו, ישנם גם העושים מעשים רעים במודע, במזיד, וחברה מתוקנת אמורה להעמידם לדין. מהי תחושתו האישית של הפרט בתוך חברה שיש בה עברות חברתיות מכל סוג שהוא? ודאי שתחושתו היא לא נוחה עד בלתי נסבלת, אך היא עשויה להשתפר אם יידע שמערכות המשפט והאכיפה ימלאו את תפקידם והעבריין יבוא בהקדם על עונשו. פרשת "שמות" מראה דוגמה של רדיפת צדק כבר בזירת האירוע, על ידי אדם בודד, עוד לפני הגשת תלונה לגורם החוקי.

רדיפת צדק בפרשתנו

משה רבנו נולד וגדל במצרים. כשעמד על דעתו יצא לראות את שלום אחיו בני ישראל שהיו אז עבדים במצרים. הוא יוצא מארמון המלוכה של פרעה ומה עיניו רואות? כך מתארת התורה את הדברים:

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו.  וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹלוַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ.  וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?!  וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. (שמות, ב:יא-יד)

ובכן, משה רואה שני אירועים קשים, בהם החזק מנסה להשתמש בכוחו כנגד יריבו ככל שרק יוכל. תחושת הצדק הפנימית שהיתה במשה הניעה אותו להגיב ובאופן חד משמעי. במקרה הראשון בו היכה איש מצרי את אחד מאחיו, הענישו מייד, לאחר שווידא שאינו בסכנת הלשנה. ביום השני, ראה ריב בין שני ישראלים. כשהבחין באחד מהם שעומד הוא להכות את חברו, גער בו במטרה להניאו מההכאה, באמירה הידועה : "למה תכה רעך?!"

מה היו התחושות שליוו את משה במהלך התגובות?

ביום הראשון, התחושה המיידית של משה היתה, כנראה, צער עמוק על הניצול האכזרי של המצרי את עבדו הישראלי. תחושה זו עוררה בו מייד תביעה פנימית לעשיית צדק והביצוע המהיר היה בטוי למימוש צדק זה. גם ביום השני תחושותיו היו דומות, אלא שבמקרה זה נהג בזהירות ולא הגיב בפעולת מניעה כאתמול, כי, בכל זאת, מדובר באחיו, אלא הסתפק בגערה, בתקוה שיהיה בה כדי לעצור את האירוע. תגובתו המחוצפת של היריב חשפה בפני משה תמונה קשה של רמה מוסרית ירודה בין אחיו – תוצאה, כנראה, של קושי השעבוד. (כך מסבירים חלק מהפרשנים את המילים "וירעו אותנו המצרים" – עשו אותנו רעים!)

רדיפת צדק על ידי מי?

כשמדובר בעשיית צדק, וממילא ברדיפת צדק, הזכרון/הדמיון הראשון שעולה במוחנו הוא גוף משפטי. כלומר, שופט –  כי מחובתו לעשות צדק במשפטו וגם לרדוף, לחתור אחר עשיית צדק. אכן, אחת מהמצוות המוטלות על שופטים היא "צדק צדק תרדוף" (דברים, טז:כ). אבל בפרשתנו אנו פוגשים רדיפת צדק הבאה מה"שטח", מהעם, או, ליתר דיוק, ממיוחד שבעם. האם גם אנחנו מסוגלים לרדוף צדק? אם האירועים בהם פגש משה רבנו הם תנאי להצטרפותנו, התשובה תהיה אולי שלילית, אך, אל דאגה, יש עוד הרבה דוגמאות מחיי היום-יום, פשוטות ופחות נועזות, שנדרשים אנו בהן לרדוף צדק, לגלות אכפתיות, להתערב ולהביא לעשיית צדק עם העשוקים. להלן מספר דוגמאות שגרתיות:

  • שכן גלמוד החי ערירי ונואש מלהשיג את זכויותיו מהרשויות האחראיות עליו. אולי התערבות שלנו על ידי ניסוח מכתב או פנייה פיזית למשרד המדובר תביא לקידום הטיפול?
  • הטרדה בסגנון של מוסיקה רועשת בשעות אסורות. לפעמים, די בהרמת טלפון לרשות המקומית ודווח על המקרה, שיש בו עברה על אחד מחוקי העזר; די בפנייה כזו להפסיק אותה.
  • שובבות מוגזמת של צעירים בילדים, הגובלת בהתעללות. יש שיעברו ליד המקרה ולא יתערבו וינהגו בתסמונת "ראש קטן", אך יש ויתפשו יוזמה – "ראש גדול" – ויעירו לאותם צעירים, ואם יצטרכו, ישתמשו גם באמצעים נוספים להביא להפסקת פשיעה זו.

לעתים תגובה קטנה שלנו מונעת התפתחות תוצאה גדולה, לא רצויה בכלל.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

ילדים מעריכים מאד את הוריהם כאנשי אמת. חשוב שההורים ינצלו הזדמנויות שונות לבטא רדיפת צדק מצדם, כגון עזרה לשכן שנואש מלהתלונן על עוולות שנעשות לו מצד הרשות המקומית. רדיפת צדק תחנך את הילדים לישרות במערכת היחסים שלהם עם חבריהם ועוד.

סיפור ילדים: רדיפת צדק

הסיפור הוא על ילד שבכל יום בדרכו הביתה ניטפל אליו ואל חברו אדם זר שרגיל היה לשבת במסלול דרכו הביתה. כשנודע הדבר לאביו של הילד, טיפל מיידית בבעיה ואף הגיש נגדו תלונה.

 

 

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

מוקדש לזכרו של הרב מורי שלמה בן אברהם מייסד האתר "מכון ממרא" – נוסח מדויק של התנ"ך, המשנה, התלמוד ומשנה תורה לרמב"ם. נלב"ע ביום שבת קודש כ"א בטבת ה'תשפ"ב ת.נ צ.ב.ה.

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.