החינוך הוא התפקיד הראשי של ההורים. בימינו ישנה נטייה להטיל את אחריות חינוך הילדים על בית הספר. פרשת "תולדות" מלמדת שאבותינו השקיעו מאד בחינוך ילדיהם

החינוך הוא תפקידם העיקרי של ההורים בגדול ילדיהם. זכות גדולה היא להורים להיות שותפים מכריעים בעיצוב אישיותו של ילדם. טבעי מאד שהורים ישאפו לעשות תפקידם זה בהצלחה רבה. אכן, ככל שיראו בכך חשיבות מכרעת, יכשירו עצמם טוב יותר ויטרחו בכל יכולתם להביא את ילדם להישגים משמעותיים בחינוך. פרשת "תולדות" מלמדת על גישה חינוכית מעניינת שהיתה ליצחק אבינו ולרבקה אמנו בחינוך ילדיהם התאומים יעקב ועשיו.

מהו חינוך?

המושג חינוך אינו מצומצם לתחום האנושי, אלא גם לתחומים אחרים, כגון חנוכת בית, חנוכת בית המקדש. ההגדרה של המושג "חינוך" היא התחלת שימוש ייעודי בחניך או בכל גוף אחר. חנוכת בית היא ציון התחלת השימוש בו בייעודו הנכון. לכן, ביהדות חנוכת בית מצויינת על ידי לימוד מסוים המסמן את מהות השימוש העתידי בבית זה. חינוך ילדים הוא הכנסה הדרגתית של החניך למסלול עתידי, בו יגיע לבגרות מיטבית, המורכבת מקניית ערכים, מדות וכלים טובים לחיים. האמצעים לחינוך טוב הם רבים ומגוונים, שונים ממקום למקום, מילד לילד ומעם לעם. שלמה המלך עסק הרבה בספרו "משלי" בנושא החינוך הנכון. באחד הפסוקים הגדיר במספר מלים את הדרך הנכונה לחינוך טוב:  חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ –  גַּם כִּי יַזְקִין, לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה." (משלי, כב:ו). לפסוק זה נתנו מספר פירושים וכולם תחת הכותרת: "מהו חינוך טוב". לפי פירוש אחד: בדוק עצמך, אתה ההורה/המחנך, אם משתמש אתה בכלים הנכונים לחינוך, כי חינוכו כעת, כשהוא ב"פי דרכו", כלומר בפתח, בתחילת דרכו, ילווה אותו עד זקנה, כך שאחריותך היום גדולה מאד. פירוש אחר שגם הוא מקובל ונפוץ, אומר שלכל ילד יש להתאים שיטת חינוך המתאימה לדרכו, מדותיו, תכונותיו וכו'.

יעקב ועשיו

התורה מתארת את שנות הילדות והבגרות של יעקב ועשיו:

"וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ.  וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.  וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.  וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב.  וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף.  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי; עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי.  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב  הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב.  וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה. (בראשית, כה:כג-לד)

עוד טרם נולדו, וכבר בישר ה' לרבקה אמם שהם יהיו שונים זה מזה, כל אחד יהיה ראש לעם מיוחד, ומתח קיומי יתקיים ביניהם. אכן אפילו ההבדלים החזותיים ניכרו כבר בלידתם, והמשמעותיים – בהמשך: יעקב אבינו עסק ברעיית צאן, ואילו עשיו – בצייד. האירוע הראשון שהיה בין יעקב לעשיו, ביטא את היחס של כל אחד מהם למעמד הבכורה. עשיו בבואו רעב מהשדה, היה מוכן למכור את בכורתו ליעקב תמורת נזיד עדשים. החמור יותר הוא שגם לאחר שנרגע עשיו ממצוקת הרעב, גילה יחס שלילי ומבזה לבכורה!

יצחק ורבקה כמחנכים

כל הורה אוהב את ילדיו, ללא תנאי, גם אם סרו מהדרך. התורה בוחרת להבליט את ההבדל בין ההורים ביחס לכל אחד מהבנים. התורה מדגישה שיצחק אהב את עשיו ואילו רבקה אהבה את יעקב. שוב, אין להבין מכך שיצחק לא אהב את יעקב ורבקה לא אהבה את עשיו, אלא, כנראה, יצחק אהב יותר את עשיו ואילו רבקה אהבה יותר את יעקב. נתמקד כעת באהבת יצחק לעשיו. מתוך אהבתו המיוחדת הזמינו לקבל ראשונה את הברכות, כמתואר בהמשך הפרשה. איך ניתן להבין את יחסו זה של יצחק לעשיו, שביזה את הבכורה וביטא בכך זלזול בערך רוחני משמעותי?

יצחק ראה את הנולד. הוא חשש שאם הוא יתיחס לעשיו כראוי למי שמזלזל בבכורה, יגרום הדבר לדרדור במצבו הרוחני. הדרך למנוע ממנו דרדור זה היא קירובו אליו. יצחק מקוה שיחס מקרב יגרום לעשיו לחשוב על דרכו ולהטיבה.    

חינוך בימינו

אם נתבונן בסוגיות החברתיות המעסיקות אותנו במעגלי החיים השונים נגלה שיסוד וסוד התיקון הוא בחינוך. מי הם המשפיעים על חינוכו של הילד? בראש ובראשונה אלו ההורים, כמובן, אך גם כשההורים יודעים מלאכתם ונוהגים בזהירות ובאחריות בהתנהגותם והתנהלותם מול ילדיהם, מגלים הם שישנם גורמי השפעה משמעותיים מחוץ לבית: החברים מבית הספר, מהשכונה, מחברת הילדים, ובימינו, בעיקר – המדיה, הרשתות החברתיות. לפניכם פסקה אחת מסקירה שנמסרה באתר הרשמי של הכנסת, בשנת תשע"א, בנושא השפעת המדיה על ילדים ובני נוער:  

"במחקרים שנערכו בארה"ב ובאירופה נמצא כי %60 עד %75 מן הילדים בני ה-9 או יותר משתמשים ברשתות חברתיות, ושיעורם מגיע ליותר מ-%80 בגיל ההתבגרות המאוחר… לפי סקרים, %91 מבני הנוער הגולשים באינטרנט בקרב האוכלוסייה היהודית חברים ברשת חברתית, ובני הנוער ייחדו 8.3 שעות ביום בממוצע לגלישה ברשת חברתית. השימוש ברשתות החברתיות הוא הפעילות העיקרית של רבע מבני ה-7-9 ,מחצית מבני ה-10-12 ,שני-שלישים מבני ה-13-15 ושלושה-רבעים מבני ה-16-18"  

להרחבה – https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02856.pdf

החינוך הוא בנפשנו! אין יכולתנו במסגרת מצומצמת זו לעמוד על מרכיבי החינוך כולם, ואלה מהם המומלצים יותר, אך הבה ונתעורר לזכותנו-חובתנו הגדולה. בהצלחה!

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

חינוך טוב המוענק מההורים לילדיהם מורגש היטב על ידי הילדים. בגיל הילדות, לא תמיד נוכל לגלות את דעתם ביחס לחינוך הטוב שקבלו, אך הם עצמם חשים בכך, במיוחד בבואם במגע עם ילדים שקבלו חינוך אחר. או אז יתוודעו למיוחד שבחינוך לו זכו.

סיפור ילדים: חינוך

הסיפור הוא על משפחה שההורים בה חינכו את ילדיהם לקריאה מרובה של ספרים. המאמץ וההשקעה הניבו פרי. המשפחה זכתה לפרס ראש העיר במבצע "קורה שאני קורא", על כבישת שיא בקריאה.

 

 

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.