הדפסה"אבא, מתי כבר חוזרים הביתה?" שאל דן את אביו גד. משפחת לוי עומדת לסיים שליחות בת שנתיים בצרפת בקרב הקהילה היהודית בפריז. השליחות היא מטעם הסוכנות היהודית במטרה לחזק רוחנית ומורלית את היהודים, ובעיקר, לגרום לעלייתם ארצה.
"דן, אנחנו מסיימים את הפעילות בעוד כחצי שעה ואז ניסע הביתה" השיב גד אביו.
"לא הבנת אותי, אבא, התכוונתי מתי נחזור לארץ ישראל, לבית שלנו הקבוע"
"מה קרה היום שאתה כל כך מתגעגע לחזור כבר ארצה?"
"ראה נא, אבא, חגגנו עכשיו את יום העצמאות במרכז הקהילתי היפה. שרנו את 'התקוה' בסיום הטכס ובמלים 'עין לציון צופיה' חשבתי על היהודים שכאן. אינני יודע מתי יחליטו לעלות, אבל לנו יש בית ואליו אני רוצה כבר לחזור בלי לצפות אליו מכאן."
"דן, בני החמוד, ריגשת אותי מאד. דברים כאלה לא שמעתי ממך בארץ ישראל. אך, אדרבה, עלינו לזכור שכל היהודים בכל העולם הם כמו משפחה אחת גדולה. וכמו שאתה מתגעגע לחזור ארצה, עוד רבים רבים הם הרוצים לעלות, אלא שיש להם עיכובים שונים בדרך לממש את חלומם. אנחנו כאן כדי להקל עליהם את הדרך למימוש החלום."
"אבל, אבא, לא ענית לי על השאלה…"
כן, נכון, דן. באנו לשנתיים. אנחנו עומדים לקראת סיום השנה השניה, בעוד כחודשיים"
"אבא, ספר לי קצת על השיחות שיש לך עם האנשים כאן"
"בסדר, זה רעיון טוב. כך אולי תבין יותר את חשיבות הפעילות שלנו. אספר לך על שיחה שהיתה לי רק לפני כשבוע. ראובן, בעל חנות בגדים גדולה, שאל אותי: 'מה יהיה עם כל הפיגועים שקורים בישראל?'. הא שאל אותי לא מפני שיש לי תשובה, כי אינני איש בטחון, אלא, כי רצה בכך לדחות את השיחה שלי אתו בענין עלייה ארצה."
"מה עשית עם שאלה קשה כזאת?"
"השבתי לו תשובה עקרונית, שיכולה להיות טובה לעוד שאלות אחרות: 'אם יעלו עוד מאות אלפי יהודים ארצה, ננצח את הטרור.' כך היה גם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. היינו אז כשש מאות אלף יהודים. האמצעים היו דלים ובכל זאת הצליחה מדינת ישראל בעזרת ה' להעלות מאות אלפי יהודים ארצה תוך מספר שנים. תוך שלש שנים הוכפל מספר היהודים בארץ. בענין הטרור לא התעלמתי משאלתו רק בקשתי ממנו להתיחס להרבה דברים טובים שקיימים בארץ כמו רמת החיים הגבוהה, החינוך למצויינות, הנוער הנפלא ועוד"
"אבא, אני נזכר שלפני סיום הלימודים שלי בכיתה ו' אמרת לי משהו חשוב שעוזר לי בהרבה דברים: יש עיקר ויש טפל. חשוב להפריד ביניהם. המשפט הזה עזר לי כשהייתי בקשיים בתקופת בחינות הכניסה לחטיבת ביניים. אם חשוב לך ללמוד ולהתקדם, זה העיקר, כל הקשיים הם טפלים לו. כך, אולי, אפשר להסביר ליהודים כאן. אם חשוב לעלות לארץ, זה העיקר. כל הקשיים האחרים הם טפלים לו."
"יפה דן שהפנמת את הכלל שלימדתי אותך, אני משתמש גם בו בשיחותי עם היהודים כאן. נאחל לכולם לעלות ארצה בהקדם ובלי קשיים רבים."
הצעת דיון
- למה התכוון דן במילה "הביתה"?
- האם לדעתכם סיפקה את דן תשובת אביו לשאלתו "מתי חוזרים הביתה"?
- האם יודעים אתם מי חיבר את המנון "התקוה"?
- איך לדעתכם יש להתיחס לבקורת על דברים לא טובים שישנם בארץ?
קרדיט תמונות: שדה בארץ ישראל- Susan Kronick Photography