הסיפור שייך למאמר פרשת שמות: ענוה. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"השבוע נושא המבצע הבית ספרי הוא 'הכלה' " הודיעה שקד, מחנכת כיתה ה' בבית הספר "רננים".

"המורה, מה זה 'הכלה' ?" שאלה שירה

" 'הכלה' היא מידה טובה, לפיה אנחנו סופגים את מה שקרה לנו, כמו העלבה, ולא מגיבים כלפי מי שגרם לנו צער זה."

"אבל, מורתי, אם נוותר ונוותר, ימשיכו להעליב לפגוע בנו…" טענו בנות

"לא, אין הכוונה שתוותרו ולא תעשו כלום, אלא שתלמידות לא יענישו על דעת עצמן את מי שפגע בהן, אלא יעבירו את הטיפול לאחראים על כך"

המבצע היה מאתגר במיוחד, כי לא קל היה לתלמידות להבליג על העלבות ופגיעות.

"תלמידות יקרות, בוקר טוב. אנחנו עדיין באמצע 'שבוע ההכלה' והמבצע ממשיך, אבל לא יכולתי להתאפק מלספר לכן על גילוי מעניין שהיה לנו כבר בימים הראשונים של המבצע. משהו שלא קשור למבצע אבל בכל זאת מזכיר אותו. רוצות לשמוע?"

"כן, המורה, מעניין מה כבר יכול להיות משהו שמזכיר אבל לא בדיוק…"

"ובכן, הסיפור הוא זה. המנהלת פנתה לדינה מכיתה ו' בהצעה להשתתף בועדת קישוט של בית הספר, לאחר שראתה אותה מציירת יפה, אך היא סירבה. בתחילה חשבנו שהסירוב נובע מסתם עצלות או חוסר עניין, לכן החלטנו לשאול אותה מדוע היא מסרבת, מה לדעתכן השיבה לנו דינה?"

הבנות ניסו לנחש אך לא הצליחו.

"המורה, את מותחת אותנו. מה היא אמרה לכן?"

"היא הסבירה לנו שלמרות ההתרשמות הטובה של המנהלת מציוריה, ישנן בנות אחרות המציירות, לטעמה, יפה יותר ואולי הן מתאימות להצטרף במקומה לוועדה"

"מה היה בסוף? האם היא הסכימה להצטרף לוועדת קישוט?"

"בסופו של דבר היא הסכימה. אך, היא התנתה את זה בכך שהציורים שלה לא יופיעו על הקירות, רק של בנות אחרות."

"וואו, איזה מיוחדת זאת דינה! כבר בגיל כזה היא נוהגת בענווה!" התפעלו בנות כיתה ה' מדינה.

"אתן צודקות. בשבוע הבא תהיה הגרלה בין כל הבנות מהכתות השונות שהצטיינו ב'הכלה'. כלומר שהן התגברו על פגיעות מילוליות או גופניות והעבירו את הטיפול בבעיה למורות. אך בנוסף, החלטנו לתת תעודת הערכה לדינה על גילוי מידת הענווה אצלה. "

"המורה, אמרת שזה מזכיר 'הכלה'. תוכלי בבקשה להסביר לנו איך זה מזכיר, מה הקשר בין שתי המידות האלה?"

"בשמחה. ראו נא בנות, בת שמכילה פגיעה כלשהי מבת אחרת, ולא מגיבה , מגלה בזה שהיא לא גאוותנית העומדת על כבודה, אלא נוהגת בענווה. ההתנהגות של דינה בסיפור שלנו מבטאת בהחלט מידה של ענווה. היא לא מסכימה מייד לשבחים של המנהלת, אלא דוחה אותם. זוהי דוגמה לענווה."

המנהלת אכן כתבה תעודת הערכה לדינה ומסרה לה אותה במעמד מיוחד שציין את סיום המבצע "הכלה" ובו גם חולקו פרסים ותעודות למי שהצטיינו ב"הכלה" בשבוע החולף. את דברי ההערכה שלה סיימיה המנהלת כך:

"אני מאחלת לך בשם צוות ההוראה שמידת הענווה תסייע לך בעלייה מתמדת במידות טובות נוספות."

"לסיכום, תלמידות יקרות, חשוב ללמוד מדינה את התנהגותה במידת הענווה. הענווה היא יסוד ל'הכלה'. מי שתתאמץ לאמץ עצמה מידה זו, לא יקשה עליה להתנהג בסלחנות ביחס למי שפגע בה, ולהכיל את הפגיעה."

הצעת דיון

  1. מה זאת "הכלה"?
  2. מה הקשר בין "הכלה" ל"ענווה"?
  3. האם מכירים אתם בסביבתכם מישהו הנוהג בענווה?
  4. איזה מנהיג הצטיין במיוחד במידת הענווה?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.