הדפסהבכיתה ד' של בית הספר "בן יהודה" ברמלה לומדים 25 תלמידים. מהם חמישה עולים חדשים שעלו ארצה לפני כשנה משלוש מדינות: הודו, אמריקה וצרפת. הקליטה שלהם קשה. יש להם קשיי שפה וחברה. קיימים גם קשיים לימודיים, אך הם פחות קשים להם. הם מעט מתוסכלים ממצבם, כי קשיי השפה גורמים להם לניתוק חברתי מסוים. בהפסקות נמנעים תלמידים לשחק איתם וגם בינם לבין עצמם, הם אינם משחקים.
יוסי לומד בכיתה זו ובתחילת השנה לא שם לב לבעיה. אך לאחר חגי תשרי, שם לב שכל חמשת העולים לא נמצאים במגרש בהפסקות. הדבר הפריע לו והוא החליט לעשות משהו לתיקון המצב. הוא דיבר עם נעם חברו הטוב לכיתה, והם קבעו להיפגש אחרי הלימודים. בשיחה שקיימו השניים העלו מספר הצעות:
- לקנות שלושה משחקי חברה לכיתה- את הכסף ישיגו מהתרמה בשכונה. במשחקים אלה חשבו נעם ויוסי ליזום משחקים משותפים עם התלמידים העולים.
- לקיים מסיבות "יום הולדת" לכל אחד מהתלמידים החדשים. למסיבה יוזמנו תלמידי הכיתה והמחנכת. המסיבה תתקיים בביתו של חתן המסיבה כשחברים מהכיתה יעזרו בהכנות.
- טיול חד-יומי לכל הכיתה במטרה לגבש את כל תלמידים, ותיקים עם חדשים.
תכנית יפה זו זכתה לברכת המחנכת והיא גם הבטיחה לסייע בכל הדרוש. נרכשו משחקי "דמקה" ו"שחמט" , נקבעו מועדים לחמש מסיבות "ימי הולדת" וגם לטיול חד-יומי . תלמידי הכיתה הופתעו לגלות עם הזמן שהתלמידים העולים, טובים בהרבה מהאחרים ברמת המשחק שלהם, במיוחד במשחק "שחמט". הדבר גרם לעולים שמחה שישנו ערוץ קשר נוסף להם עם התלמידים הותיקים. לאחר כחודש מאז השיחה בין יוסי לנעם, התקיימה מסיבת "יום הולדת" לדניאל, העולה הראשון בקבוצה. רוב הכיתה הגיע למסיבה וגם המחנכת. השמחה של דניאל היתה גדולה. הוא למד בעזרת המחנכת לברך בעברית את חבריו על השתתפותם במסיבה. הורי התלמיד התרגשו מאד ובקשו לבטא את שמחתם בקניית מתנה לכיתה.
יוסי ונעם זכו לשבחים רבים מצד חבריהם ומצד המחנכת. למרות עבודתם המשותפת של יוסי ונעם לאורך כל הדרך, היו לא מעט פעמים שנעם גילה סימני עייפות מהמשימה שלקחו על עצמם. הוא הציע לעניין עוד תלמידים שיעזרו בארגון המבצעים השונים. ההיענות מצד התלמידים לא היתה גדולה. יוסי לא נחלש מהרפיון שגילה נעם. הוא ניסה לחזקו ולהסביר לו עד כמה חשובה עזרתו לביצוע המשימות, אך בסופו של דבר מצא יוסי את עצמו לא פעם מארגן את המשחקים בעצמו, שולח הודעות על ימי ההולדת ועוד.
תעודת הוקרה של המנהל ליוסי
נעם הרגיש נבוך ממצב זה, שהרי בפועל מי שעובד במרץ זה יוסי. הוא החליט להפתיע את יוסי כפיצוי למאמציו הרבים. הוא ביקש לזמן פגישה עם מנהל בית הספר. בפגישה סקר נעם בפני המנהל את תולדות הפעילות בכיתה, במטרה להכניס את העולים למעגל החברים ולחזק אצלם את תחושת השייכות יותר ויותר. המנהל שמח לשמוע למרות שרוב הדברים היו כבר ידועים לו מהמחנכת.
המנהל התרשם שיוסי הוא לא רק יוזם הרעיון, אלא ממשיך להיות הרוח הפועלת ללא הפסקה. הוא החליט להעניק לו תעודת הוקרה. במעמד הבית ספרי הקרוב קיבל יוסי את התעודה בנוכחות כל תלמידי בית הספר והמחנכות. בדברי הברכה של המנהל ליוסי אמר: "תלמידים יקרים, יוסי לימד את כולנו מהו כוחה של אהבת ישראל ומהו כוחו של רצון. תלמיד אחד מכיתה ד' הצליח לחולל שינוי משמעותי באוירה החברתית בכיתתו. הוא היה לא רק יוזם הרעיון, אלא ה"דבק" של כל הכיתה".
הצעה לדיון
- מה הרגישו חמשת התלמידים העולים בכיתה ד', עד שיוסי ונעם התייחסו אליהם?
- האם קיבלו יוסי ונעם עזרה מהסביבה? מה אתם למדים מכך?
- איזו מידה מתגלה בהתנהגותם של יוסי ונעם במאמציהם לקלוט את חבריהם העולים?
- האם גם לכם יש סיפור על אהבת ישראל?
קרדיט תמונות: עוגה- Ran Avnon