Share

הסיפור שייך למאמר פרשת ויגש: גבורה רגשית. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

בעיר פתח-תקוה התקיימו בחירות לראשות העיר לפני כשנה. היו אלה בחירות שניות תוך ארבע שנים, כיון שראש העיר היוצא לא הצליח לייצב את המצב הכספי של קופת העיריה. למרות הנסיונות של אנשי מקצוע בתחום, מוותיקי העיר, לעזור לראש העיר במאמציו הרבים והכנים, לא צלח הדבר ומשרד הפנים הורה לקיים בחירות לראשות העיר.

שכונת נוה-עמל המיוחדת

העיר פתח תקוה גדולה ובשכונות ישנם ועדי שכונות המקיימים קשר רצוף בין התושבים לעיריה. בשכונת נוה-עמל עומד בראשות ועד השכונה מר מאיר במשך כעשר שנים. כבר בתחילת תפקידו כיושב ראש ועד השכונה, הנהיג "דלת פתוחה" במשרדו. בכל יום שלישי בשבוע ישב במשך שעתיים וקיבל תושבים מהשכונה שהיה להם מה לומר על תפקוד העיריה בשכונתם. בדרך כלל היו אלה תלונות על נקיון השכונה, על רעשים בשעות לילה מאוחרות וכדומה. מר מאיר היה שומע את הדברים, רושם לפניו את הפרטים ותוך מספר ימים שולח תשובה לשואלים/למתלוננים. בשכונת נוה עמל, כמו בכל שכונה, גרים גם אנשים קשי-יום שבפיהם לא יימצאו בדרך כלל דברי תודה לשליחי הציבור, אלא להיפך: תלונות ודרישות ואף האשמות!

האשמה שקרית על מר מאיר

אחד מהם, בשם עודד, כבר שלוש שנים זומם רעה על מר מאיר ומחפש להכשילו ולהאשימו. כשלא הצליח למצוא טענה ממשית, מוכחת, המתין לאירוע ציבורי שהתקיים במתנ"ס שבשכונה, ובמהלך הארוע קם ממקומו והחל לחרף ולגדף את מר מאיר לעיני הציבור ולאזניהם. בהלה אחזה את כל המשתתפים באולם הגדול ועד מהרה קמה מהומה בקרב הציבור. רוב הציבור פנה לכוון עודד וביקש לבצע בו ענישה פיזית, אך מר מאיר הספיק להזעיק שוטרים שפיזרו במהירות את ההתקהלות סביבו. הם הוציאו את עודד מהאולם והארוע המשיך כמתוכנן.

מה היתה תגובתו של מר מאיר להלבנת פניו?

בסיום הארוע ביקש מר מאיר מהקהל להתעכב למספר דקות. בדקות אלה התיחס להתפרצות ולהעלבה של עודד וכך אמר, בין היתר: "ציבור יקר ואהוב, אינני יודע כמה מכם מכירים מקרוב את עודד. לא אגזים אם אומר שמעטים מכירים אותו כמוני. בכל שבוע אני טורח להגיע אליו ולהתעניין במצבו. דעו לכם שאין בלבי עליו מאומה! אני מוחל לו על כל מה שהטיח כנגדי. ומכם יש לי בקשה אחת פשוטה ואולי לא רגילה: אנא, מרגע שתצאו מהאולם הזה, שכחו נא את כל מה שהיה כאן! כל הדיבורים וההאשמות כלפיו, שהרבה מכם יכולים להשמיע, לא יועילו כלום להצלחתו האישית. השאירו נא לי ורק לי לטפל בפרשה זו. היו שלום ולילה טוב".

מר מאיר ראש העיר הנבחר

דברי מר מאיר נפלו על אזניים קשובות. למרות ההתמרמרות שחשו כולם כלפי עודד, קיבלו על עצמם למלא את בקשת מאיר שלא לעסוק בנושא כלל, כי נאמנים הם לו. פרשה זו התפרצה כשלושה חודשים לפני מועד הבחירות. פעילים ותיקים בועד שכונת נוה-עמל קיימו ישיבה מיוחדת בהעדר מר מאיר. בישיבה זו העלו מספר חברים הצעה להציב את שמו של מר מאיר כמועמד לראשות העיר. ההצעה זכתה לדיון פורה שבו עלו צדדים לחיוב ולשלילה. השוללים – לא מפני שמצאו בו תכונות שליליות, אלא פשוט לא רצו לוותר על תפקידו החשוב כראש ועד השכונה המסור להם כל כך. ישיבה זו היוותה גם הזדמנות עבור כולם להביע את הערכתם הגדולה כלפי פעילותו הנאמנה והמסורה של מר מאיר במשך כל השנים. ברוב דעות התקבלה החלטה לגייס תמיכה רחבה גם בקרב ועדי יתר השכונות ולצאת בפרסום בעיר. גלי האהדה במר מאיר, כאיש ציבור אהוב, מסור ונאמן,  הלכו וגברו עד מהרה וביום הבחירות זכה מר מאיר בראשות העיר לשמחת כל תושביה.

 

שאלות דיון

  1. מה היה מיוחד בשכונת נוה-עמל?
  2. מה היתה תגובתו של מר מאיר להעלבתו של עודד אותו באמצע הארוע?
  3. מדוע המליצו ותיקי שכונת נוה-עמל במר מאיר כמועמד לראשות העיר?
  4. האם גם אתם מכירים סיפור על גבורת נפש?