הסיפור שייך למאמר פרשת ויצא: נאמנות בעבודה. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

בבית הספר "שקד" שבחיפה עובדים חמישים אנשי צוות. ארבעים מהם מורים ועשרה מהם עובדים בהנהלת בית הספר, במזכירות ובתחזוקה. מנהל בית הספר, מר אפרים קרני, שנכנס לתפקידו לפני כשלוש שנים, הביא איתו נהלים חשובים המבטיחים סדר, נקיון ומשמעת בכל התחומים. אחד התחומים שכולם הרגישו בו שיפור הוא מראה בית הספר. זהו עיקרון שהצליח המנהל להטמיע במהלך שלוש השנים שהוא בתפקידו. הוא התחיל את עבודתו בדגשים "חיצוניים": סדר, נקיון, מראה, קישוט הכיתות ורק אחרי כחצי שנה התחיל לבדוק את תחומי ההוראה באופן יסודי.

מהו תפקיד אב הבית במערך הניקיון?

ובכן, עובדי הניקיון מגיעים בסוף כל יום לבית הספר ומנקים את כל הכיתות. אב הבית לא עוזב את בית הספר עד שאחרון העובדים סיים את עבודתו. באופן זה מבטיח המנהל שבית הספר עובר ניקוי של ממש בכל יום. אכן, מאד נעים להיכנס בכל בוקר לבית ספר מצוחצח ונקי. כמו שאמרו חז"ל: "דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם", והתלמידים פותחים את יום הלימודים עם חיוך על הפנים…

לפני כחודש ימים, היתה שמחה בבית אב הבית, אמיתי. בתו התחתנה במזל-טוב. במשך כל שבעת ימי השמחה לא נעדר אמיתי מהעבודה, פרט למספר שעות ביום החתונה. הוא יצא הביתה בשעה 13.00 בצהריים, ולשעות אחר הצהריים מצא מחליף – חברו מהשכונה. הבעיה היתה שהחבר שכח להגיע לבית הספר ולהחליפו בפיקוח על עובדי הניקיון… למזלו הטוב של אמיתי, בזכות האמון שהתפתח בינו ובין עובדי הנקיון, התבצעה העבודה על הצד הטוב. הוא שמח לגלות זאת ביום המחרת, כשהגיע לבית הספר, אך, בכל זאת, הרגיש אמיתי לא בנוח כי בעצם ארבע שעות חסרו לו מיום האתמול.

מה עשה אמיתי להשקיט את מצפונו?

למרות שידע שהמנהל ודאי מוחל לו על אותן שעות העדרות, כיון שהוא הודיע על כך מראש וגם דאג למחליף, מצפונו הטריד אותו. מה עשה? הוא החליט לקנות מתנה לבית הספר בשווי 200 ש"ח, בשווי לשעות ההעדרות שלו. הוא ראה שפינת המטבח בחדר מורים צריכה "ריענון", הלך וקנה ציוד מלא: כוסות, סט קפה וקומקום חשמלי, ארז את הכל יפה והגיש אותו למנהל בצרוף פתק קטן: "כל מה שיש כאן נרכש מכספי בית הספר".

המנהל אפרים מעניק פרס לאב הבית

המנהל לא הבין את כוונת הפתק, והזמין את אמיתי לשיחת הבהרה. בשיחה הופתע המנהל מאד לגלות עד כמה ישר והגון הוא אמיתי. "עד כדי כך?! הרי אני הרשתי לך להיעדר, וגם דאגת בעצמך למחליף! נכון, שבפועל הוא לא הגיע, אך אין זה באשמתך". אמיתי השיב בתמימותו האופיינית ואמר: "אני לא מבין בחשבונות האלה. למעשה נעדרתי מהעבודה ואף אחד לא עבד במקומי, ולכן עלי להחזיר לבית הספר את שווי השעות האלה".

המנהל ראה שלא יוכל לשכנע את אמיתי לקבל החזר על הקנייה והחליט לגמול לו בדרך אחרת. הוא הכין תעודת הוקרה יפה, קנה מתנה צנועה והזמין את אמיתי ואת אשתו למשרדו. בפגישה זו ראה המנהל הזדמנות טובה לשבח את אמיתי בפני אשתו, כך שגם זה גרם לאמיתי נחת רוח טובה. בנוסף, ציין המנהל את אב הבית לשבח בכנס שהתקיים בבית הספר, בו נכחו כל אנשי הצוות. "יש לנו בהחלט מה ללמוד מאב הבית", סיים המנהל דבריו בכנס.

 

שאלות דיון

  1. ממה היה מוטרד אמיתי אב הבית?
  2. במה ניסה המנהל אפרים להרגיע את אמיתי?
  3. מה בהתנהגות של אמיתי מראה את מידת הנאמנות שלו לעבודה?
  4. עם מי אתם מזדהים (מסכימים), עם המנהל או עם אמיתי? מדוע?