סיפור ילדים: השופט של הכיתה

"אמא, היום היה הכל בסדר" קרא שאול בשמחה בבואו הביתה לאזני אמו רחל

"למה אתה מתכוון? מה לא היה בסדר עד היום?"

"את לא זוכרת? כמעט כל יומיים אני מספר לך על מריבות שקורות בין תלמידים בהפסקה"

"מה עושים האחראים, תורן חצר או מורה אחר?"

"כרגיל, מענישים"

"ומה התחדש היום בחצר, לא רבו?"

"אמא, את מצחיקה אותי. את מכירה חצר בית ספר של בנים בלי מריבות?"

"שאול, ראשית, זה לא חייב לקרות, אבל אני מבינה שהיו מריבות, ובכל זאת היה בסדר. למה אתה מתכוון?"

"זהו, אז הסיפור הוא כזה. לפני שבועיים נכנסה המנהלת לכל הכתות והודיעה שהרכזת החברתית יחד אתה בוחרים תלמידים מיוחדים לתפקיד 'מגשרים', כלומר, שכל מקרה של ריב יופנה אליהם"

"ומה בכוחם לעשות? מה הם יכולים לטפל יותר ממורים?"

"אמא, הרעיון הוא, כמובן, לא להעניש, אלא לברר מה קרה ולנסות להגיע לפיוס"

"כמה ימים מתפקדים כבר המגשרים?"

"כבר שבוע ימים"

"ומה התוצאות? האם מרוצים מהם? האם הם עצמם מרוצים?"

"אמא, זה פשוט נפלא. כולם מרוצים. אפילו אחד התלמידים שהיה ידוע עד לפני שבוע כמי שמתגרה בילדים, אפילו הוא כבר רגוע ומשחק יפה עם כולם"

"מעניין אותי להגיע יום אחד לבית הספר ולצפות בהם מהצד"

"את מוזמנת, אמא, בשמחה"

"שאול, אם כך מה היה מיוחד היום שהכרזת בשמחה שהכל היה בסדר?"

"אמא, זה לא כל כך פשוט. המגשרים אמנם ילדים המתאימים ממש לתפקיד, אבל בימים הראשונים לא אהבו כל כך את ההתערבות שלהם, למרות שזה היה בהוראת המנהלת, אבל היום זה היום הראשון שהמגשרים היו כל כך שמחים, ובכל הזדמנות הודו לתלמידים על האימון שהם נותנים בהם"

לאחר כחודש ימים מאז הפעלת תכנית הגישור, כינסה המנהלת את התלמידים בנוכחות המורים לשיחת סיכום.

"תלמידים יקרים, שלום. לא האמנתי לעצמי שתכנית הגישור כל כך תצליח. אתם זוכרים ודאי את התקופה הקודמת שבכל יום כמעט הגיעו אלי תלמידים לחדר עם תלונות הדדיות על מריבות. חשבנו עם המורות מה לעשות, ועלה רעיון הגישור. בכל יום יצאתי לחצר, צפיתי במשחקים וגם במריבות, אך, בעיקר, בתפקוד של המגשרים. זכינו בתלמידים מיוחדים בעלי מידות נעלות שבנוסף לכך שויתרו על ההפסקה הפרטית שלהם, הסכימו לעסוק בנושא רגיש. סוד ההצלחה שלהם הוא בכך שהם חתרו לאמת והציגו אותה בדרכי נועם.

במעמד זה אני מבקשת להעניק פרס צנוע לשלושת חברי גוף הגישור, אך תלמיד אחד מהשלושה היקרים האלה ראוי גם לתעודת הערכה. התעודה ניתנת לו על הצטיינותו בשתי מידות בסיסיות: גבורה – לא להירתע מצעקות כלפיו, ותביעת האמת – בדיקה של פרטי כל אירוע עד תום."

המנהלת  הקריאה בפני כל התלמידים את תעודת ההערכה. בסיימה, נשמעה קריאה מחבריו לכיתה: "השופט של הכיתה!"

היכן פוגש סיפורנו את הפרשה

בפרשת השבוע מונה יתרו את תכונות השופטים הנחוצות לתפקיד כה אחראי. ארבע מידות הזכיר בדבריו: גבורה, דרישת האמת, יראת ה' ושנאת ממון. התלמיד שזכה בתעודת הערכה הצטיין כבר בגיל צעיר בחלק מהן: גבורה ותביעת האמת.

הצעת דיון

1. מה נדרש לדעתכם מחבר בוועדת גישור?
2. איך פותרים בבית ספרכם מריבות בין תלמידים?
3. מהי התכונה החשובה ביותר לדעתכם שצריכה להיות לשופט?
4. האם מכירים אתם שופט, דיין? אלו תכונות מייחדות אותו?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com