הדפסה"די, אני לא יכול יותר לסבול את העונשים של המורה יואב" התפרץ רן הביתה בזעם, בשובו מבית הספר.
"קרה משהו מיוחד היום, שאתה כל כך כועס?" ניסתה אמו יעל להרגיע.
"אמא, את יודעת שזאת לא הפעם הראשונה שהוא מעניש אותי. לא צריך לקרות משהו מיוחד. זו השיטה שלו, לפחות ביחס אלי"
"מה אתה מציע לעשות, רן?"
לא יודע. נדבר יחד בערב עם אבא"
אבא גד הגיע הביתה בערב. השיחה היתה קשה. רן הזכיר עוד מספר מקרים בהם נענש על ידי המורה.
"רן, אני מאד מבין את הכעס שלך, אבל צריך להבין גם שהמחנך הוא לא אבא שיכול לשוחח עם בנו בכל אירוע. הרבה פעמים עומד המחנך מול כיתה ועליו להחליט מה לעשות, איך להגיב להפרעה מסוימת, לכן נראה לך שהוא מעניש אותך בקביעות, אבל אולי הצטברו מספר אירועים אצלך ולכן זה נראה לך מוגזם"
לאחר השיחה המשותפת ישבו ההורים להתיעצות.
"רן, נראה לנו שמחר תישאר בבית להירגע. ואחר כך נראה מה לעשות"
"בסדר, תודה אבא ואמא, בדיוק יש לי עבודת 'שורשים' שעלי להגיש בשבוע הבא. מאד מתאים לי להישאר מחר בבית"
רן נשאר ביום המחרת בבית. בבוקר יצא החוצה לחצר ופגש בשכן יעקב, איש מבוגר שבשעות הבוקר נעים לו לצאת מהבית ליהנות מהאויר הצח. יעקב הוא איש חינוך מובהק. הוא ניהל בהצלחה רבה בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים ולאחרונה פרש לגימלאות, לאחר שנים רבות של עשייה חינוכית.
"בוקר טוב רן, מה אתה עושה פה?" שאל יעקב בחביבות.
"לך יעקב אני לא צריך הרבה לספר, מה קורה לילד בבית ספר שמענישים אותו כל כך הרבה…"
"שמע נא, רן, אני לא יודע מה תכננת לעשות היום בבית, אבל כבר כמה ימים שאני מחפש הזדמנות לבקש ממך לעזור לי בבית במשהו לא קשה"
"בשמחה, מה צריך לעשות?"
"לא מסובך, משהו של חמש דקות בלבד. יש לי נזילת מים בצנרת שבמטבח. אני רוצה להזמין שרברב לתקן את הנזילה, אבל לפני כן עלי לפנות את כל הציוד שבארונות המטבח שמתחת לכיורים. בסדר?"
"בכיף. מתי נוח לך שאבוא?"
"מתי שלך נוח. אני כל היום בבית"
"אין בעיה, יעקב. אני אוכל ארוחת בוקר ומייד אבוא."
יעקב נהג בחוכמה. הוא לא התיחס לסיפור של רן כשסיפר לו. הוא חיפש רגע מתאים והנה הוא בא. רן הגיע ופינה בזריזות את הציוד.
"רן, אני מתנצל שלא התיחסתי קודם לסיפור העונשים שלך. עכשיו, אני יותר מרוכז. נראה לי שאתה צריך להסתכל על כל הענין באופן שונה. כמו כל ילד, אתה בא לבית הספר במטרה אחת חשובה: ללמוד ולקבל חינוך טוב. נכון שישנן שיטות שונות בחינוך, ואולי המורה הגזים בענישה כלפיך, אבל חשוב מאד שאתה לא תיקח קשה את הענין הזה. עשה לעצמך חשבון: מה הם הדברים שמשמחים אותך בבית הספר ומה הם אלה שגורמים לך צער. אם תעשה רישום מקביל בשני טורים, מה תגלה?"
"אתה יודע, יעקב, למה לי לנחש, אחזור אליך יותר מאוחר עם רשימה מסודרת…"
רן חזר הביתה, ישב והכין את הרשימה שהציע יעקב, חזר אליו בשמחה ואמר:
"אתה כל כך צודק, יעקב, עד שלא רשמתי לא חשבתי שישנם כל כך הרבה דברים משמחים בבית הספר. והאחרים, מעטים."
"מה המסקנה שלך?"
"פשוטה. להמשיך וללכת לבית הספר בשמחה ולנסות להתגבר על קשיים שונים כמו העונשים. תודה לך יעקב ש'פתחת לי את העיניים' להתבונן בדברים הפשוטים שקורים לי מדי יום"
רן כל כך שמח מהשיחה החינוכית עם יעקב, הודה לו מאד וחזר הביתה להמשיך בעבודת ה'שורשים' שלו.
למחרת, חזר רן לבית הספר בשמחה ונושא העונשים היה מהר מאד "מאחוריו".
רן החליט להכיר טובה ליעקב על היחס המבין והחם שלו כלפיו. אחר הצהריים, ניגש לביתו של יעקב והכריז בפניו:
"יעקב, שכן יקר ואהוב, החלטתי לעמוד לרשותך מהיום לכל עזרה שתצטרך: קניות מהסופר, סידור חפצים בבית וכל מה שתצטרך"
"תודה לך רן, אני מקוה לא לעייף אותך מדי…אני שמח שחזרת לבית הספר ובשמחה!"
הצעת דיון
- מה הציק לרן בבית הספר?
- איך הצליח השכן יעקב לשכנע את רן לחזור לבית הספר?
- מה היתה הכרת הטוב של רן לשכן יעקב?
- האם גם לכם יש סיפור או אירוע הקשור להכרת הטוב?
קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com
קודם כל תודה רבה על האתר המקסים!!!!
תכנים יפהפיים וחשובים כ"כ!
התחלתי להשתמש בשיעורי פרשת שבוע בדברים המקסימים שלכם, על כך תודה ענקית! בשמי, בשם התלמידות ובשם ההורים והמשפחות שזוכים כל שבוע לדברי תורה מתוקים על שולחן השבת.
הערה קטנה לגבי הסיפור לעיל (האיש שבזכותו חזרתי לביה"ס)- רק קראתי את התקציר ואת התחלת הסיפור- ומיד לא התחברתי, כי לעניות דעתי- צריכים לתת לתלמידים את המבט החיובי על מלמדים, להביע שהם אנשים גדולים בתורה ובמידות, שצריך להרים את המבט למעלה כדי ללמוד מהם.
שוב תודה רבה!
מיכל, שלום
ראשית, שמחים אנו על השימוש הטוב שאת עושה בתכני האתר וכי הם מספקים את הצרכים החינוכיים שלכם בדרך כלל. אכן זוהי אחת ממטרות הקמת האתר וזה מעודד אותנו להמשיך בכוון הנכון.
תודה מיוחדת על הערתך, גם אם היא בקורתית, בקורת בונה.
אשתדל להשיבך להלן ודרכך לעוד קוראים שאולי רצו להעיר בכוון זה.
הספורים המועלים מטרתם להטמיע את הערך/המידה המועלת בדרך חוויתית. הספורים לקוחים מחיי היום-יום של הילדים/התלמידים וכמו במציאות, אינם תמיד "וורודים". אדרבה, אנחנו מעוניינים להיות מאותגרים בספור המביא חוויה בעייתית כדי להציע דרך חיובית לפתרון.
בספור שלנו, נכון שישנו חלק לא חיובי, בו המורה מוצג כמעניש, אבל ראשית, אי אפשר להתעלם מהמציאות בה חש תלמיד מוענש באופן מוגזם. אך החלק השני של הסיפור, שהוא בעצם נושא המידה – הכרת הטוב- בא להראות שלעתים הפתרון יכול להגיע ב"אקראי", מאיזה שכן מבוגר. המסר הנוסף בסיפור הוא ששיחה לבבית וכנה עם הילד בדרך עקיפה יכולה להועיל יותר משיחות ישירות בנושא מעמד המורה וזכויותיו מול חובות התלמיד.
לתשומת לבך, בגוף הסיפור מופיעה תגובה של האבא הממתנת את התחושה של הבן ועומדת לימין המורה.
לסיום המשך שימוש מועיל.
האם רשומה את במקבלי המייל השבועי?
צוות "מידה טובה בפרשה"