הדפסה"המורה, מתי יתקיים משחק התחרות בכדורסל בין כתות ו'?" שאל יוסי את המורה אבי.
"ביום שני הבא, בעזרת ה' "
"האם כל הכיתה יודעת?"
"כן, בעיקר שחקני הנבחרת"
"סליחה, למה אני לא ידעתי?!"
"יוסי, שכחת כנראה את הכללים. הודעתי בתחילת השנה שלנבחרת הכיתה אבחר רק את מי שיתמידו באימונים. אתה השתתפת בשלושת המפגשים הראשונים ואילו ביתר המפגשים, השתתפת רק בדילוגים, פעם כן פעמיים לא. כך אי אפשר להגיע להישגים. אתה מבין?"
"המורה, בבקשה, אתה יודע שאני תמיד דואג לכדורסל נוסף, וכשיורד האויר מהכדור אני רץ לנפח אותו, נכון המורה?"
"יוסי, זה לא קשור. יש לי הערכה לכל מה שאתה עושה עבור הקבוצה. אני גם שומע מהמחנך שלך שאתה משקיע בסדר ונקיון של הכיתה, אבל בעניין התחרות, יש לך בעיה."
יוסי לא השלים עם ההחלטה של אבי המורה לספורט והחליט לערב את המחנך חנוך.
"המורה, שלום. יש לי בקשה ממך. המורה לספורט הודיע לי שיצאתי מקבוצת הנבחרת והוא לא מתיחס לכל העזרה שלי לקבוצה. האם תוכל בבקשה לדבר אתו שישנה את דעתו?"
"בסדר, רק אולי תאמר לי מאיזו סיבה הוא הוציא אותך?"
"כי לא התמדתי להגיע לאימונים של הקבוצה מדי שבוע"
"מצטער, יוסי. אין צורך שאדבר אתו. עכשיו קבלתי ממך הסבר משכנע. אי אפשר להצליח בתחרות ללא התמדה באימונים. יוסי, אמור לי בבקשה, האם ניסית לשכנע אותו שיוותר לך על בעיה זו?"
"כן, הזכרתי לו שאני הוא זה שדואג לשני כדורים תקינים, מנופחים, וכשצריך לנפח את אחד מהם, אני רץ לעשות זאת"
"איך הוא התיחס לדברים האלה?"
"הוא אמר לי שזה לא קשור לעניין. הוא אמנם מעריך את העזרה, אבל זה לא עזר לי לחזור לקבוצה"
"יוסי, לדעתי הוא נהג נכון, וחבל שלא הבנת את המסר. אולי, בעצם, זה התפקיד שלי, כמחנך, להבהיר לך את הטעות שלך בדברי השכנוע."
"מהי הטעות? הרי גם אתה המחנך שלנו יודע כמה אני מסור לסדר ונקיון של הכיתה"
"יוסי, אתה עדיין לא מבין היכן הבעיה. אני אסביר לך. מה שאמרת למורה ולי כעת, זה אמת. אבל כשמנסים לשכנע על ידי נושא שלא קשור בכלל, זה נראה כחנופה, כלומר, זה נסיון לחפות, לכסות, על בעיה על ידי משהו אחר. יש בזה גם 'עקיפה' של הבעיה האמתית. לכן, אמת שאתה עוזר הרבה, אבל כשאתה משתמש בזה לשכנע בנושא הנבחרת, זה פשוט לא נכון, זאת חנופה."
הצעת דיון
- מה היתה הסיבה לכך שיוסי לא התקבל לנבחרת?
- האם הצליח יוסי לשכנע את המורה לספורט לוותר לו על הבעיה? מדוע ?
- מה נחשב לדעת המחנך כחנופה?
- האם גם אתם פגשתם במי שמנסה להחניף?
קרדיט תמונה: cclower1
- לעילוי נשמת ר' יחייה בן חנה אדרעי ז"ל איש החסד היקר
בס"ד:
שלום וברכה!
לעניות דעתי, יחד עם כל החשיבות החינוכית-תורנית וערכית הנכונה והמסרים החינוכיים שמעביר הסיפור שלפנינו בכל הקשור להגדרת המידה הרעה של איסור חנופה, על כל המשתמע מכך, כמי שעוסק בחינוך, הנני מסתייג מאד מהמסר החינוכי הנוסף ש'פוספס' כאן, בסיפור זה, יחד עם כל המסרים החיוביים האחרים: "המחנך, חנוך" אומר ליוסי (לאחר שפנה אליו בעקבות דברי "המורה אבי"): " אבל כשמנסים לשכנע על ידי נושא שלא קשור בכלל, זה נראה כחנופה, כלומר, זה ניסיון לחפות, לכסות, על בעיה על ידי משהו אחר. יש בזה גם 'עקיפה' של הבעיה האמתית. לכן, אמת שאתה עוזר הרבה, אבל כשאתה משתמש בזה לשכנע בנושא הנבחרת, זה פשוט לא נכון, זאת חנופה."
כעת, העניין הוא, שאני (כאבא וכמי שזוכה לעסוק בחינוך, ב"ה) קורא את הסיפור הזה ב'משקפיים' – קודם כל של הילד, התלמיד יוסי ואח"כ – כמורה בישראל, ב"ה ואני שואל את עצמי: אם איזה מסר יצוא יוסי מהסיפור העצוב הזה? – רגע אחד, חושב לעצמו יוסי, מה אמר לי המורה? שעברתי על איסור חנופה? אוקיי, בסדר גמור, אולי המורה צודק ובאמת עברתי על איסור חנופה, אבל, היכן הערך העצמי שלי כתלמיד? מדוע לא יכל המורה אבי ו/או המחנך, חנוך לומר לי: יוסי היקר! בא ונראה כיצד אנו יכולים בכל זאת לסייע לך להצליח גם בתחום שיעורי הספורט? בא תהיה אתה עורך העיתון הכיתתי בנושאי ספורט!~ מה דעתך, יוסי? תלמידי הנבחרת יכתבו כתבות על החוויה האישית להם במשחקי הכדורגל (ו/או הכדורסל וכד'…) ואתה תכתוב זאת בבית, או תקליד במחשב שלכם, תשמור את זה ותשלח לי למייל האישי שלי (!!!) ואשמח מאד, יוסי היקר, לערוך יחד איתך, בכיתה, או – בזמני הפנוי (פנוי עבורך, התלמיד יוסי!!!) את הכתבות ולהכניסם לעיתון הכיתתי. רגע אחד, יוסי, יכולים המחנך חנוך והמורה אבי לפנות ליוסי ולומר / להציע לו: מה דעתך שחברך לספסל הלימודים, מנחם (לדוגמא) שהוא כשרוני מאד בציור, יוסיף איורים מתאימים לדיווחי משחקי הכדורגל השונים ונכניס את זה יחד איתך לעיתון ואני אפילו מוכן לרתום לעניין את המורה למחשבים המבין בתחום הגרפיקה הממוחשבת שילמד וידריך אותך כיצד ניתן להכניס את הציורים של חברך, מנחם לעלון הכיתתי ולהוציא את העלון בצורה גרפית יפה, מוקלדת במחשב וערוכה כנדרש. אח"כ, נרתום גם את מנהל/ת ביה"ס לצורך העניין והיא תשלח את העלון לדפוס ובזמן שיגיע העלון המוכן מבית הדפוס, תחלק את העלון בכיתה ואתה תזמין באופן אישי (התלמיד ה'לא יוצלח' בספורט, יוסי, זוכרים, חברים????) מס' תלמידים שיקראו את מה שהם כתבו לעלון הכיתתי שלנו שאתה (!) הוא העורך שלו!!!
אתם יודעים מה עשינו כאן כמחנכים? – העצמנו את התלמיד, רתמנו אותו להצלחה סביב הנושא שאיננו הכישרון האישי שלו (משחק הכדורסל של כיתות ו'), לעורך העלון הכיתתי, או – לכל הפחות, עורך מדור הספורט העלון הכיתתי, מבחינתו, לחלק מרכזי מההיבט החינוכי, בכל סיפור רגשי הנחיתות שלו סביב אי היבחרו לנבחרת הכדורסל הכיתתית, העצמנו אותו ולא השארנו אותו 'מבועס', בלשון הסלנג של החברים, מאוכזב – שKא רק שהוא לא מוכשר בכדורסל, אלא הוא גן עבור על איסור 'חנופה', מבחינת המורים, אך מבחינת התלמיד (יוסי) המחנך חנוך והמורה אבי 'הדביקו' ליוסי תווית ('סטיגמה') של: תלמיד חנפן – ותחשבו כהורים ו/או כאנשי חינוך, איזה נזק נפשי ותדמיתי עצום, עלולות, די בנקל, למעשה, מילים / מסרים חינוכיים כאלו, מצד אחד, אך – 'מפוספסים', מבחינה חינוכית אחרת, כפי שהרחבתי בִּדְברַי, לגרום לילד / לתלמיד!
סליחה על האריכות הרבה, אך 'בער' לי מאד להאיר (ב- א' – ולא – ב-ע'!) נקודות חינוכיות אלו לטובת כולנו בע"ה !
בשורות טובות בע"ה!
מ: מאיר קורן
קרית ארבע חברון, ת"ו
(מורה ליהדות בבי"ס ממ"ד "חברון" בנים)
לק"י
ידידי ורעי, הרב מאיר היקר
ראשית, תודתנו על עצם התיחסותך לתכני האתר. זוהי אחת המטרות שלנו – לעורר דיונים חינוכיים מסביב לערכים ומידות.
לעצם דבריך. אכן, יש מקום להתרשם שהטיפול של המחנך בסיפורנו לא הושלם. תפקידו של מחנך הוא לא רק להעיר לתלמידו על טעותו, אלא גם למצא פתרון לאכזבתו. אלא שהמסגרת הייחודית של האתר מאופיינת במיקודה מסביב למידה השבועית. אין לראות בה במה לטיפול חינוכי בנושאים המועלים. מטרתנו היא להתיחס למידה השבועית בהיבט החינוכי. במלים אחרות, ניסוח כותרת הסיפור משתדל לרמוז על תוכן הסיפור ולא מעבר לו.
שוב תודה לך והמשך לשתף אותנו בחשיבתך
צוות "מידה טובה בפרשה"