Share

הסיפור שייך למאמר פרשת ניצבים: ערבות הדדית. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

בבית משפחת מימון יש נוהג יפה. בערב ראש השנה (היום הקודם לראש השנה), בשעה 2.00 בצהריים,  מתיישבת כל המשפחה ומאזינה בקשב רב לברכת ראש הממשלה. ראש הממשלה נוהג בכל שנה, בערב ראש השנה, לברך את תושבי מדינת ישראל לקראת השנה החדשה. בברכתו רואה ראש הממשלה הזדמנות לסקור בפני העם את התקדמותה של המדינה בתחומים השונים, ובכל שנה מספר ראש הממשלה לעם, לשמח בכך את לבו, על דברים שהתחדשו במהלך השנה. בתוך ברכתו משתדל הוא גם להכניס בקשה או משאלה מהציבור, נקודה חשובה בעיניו שצריכה שיפור.

במה בחר הפעם ראש הממשלה לדבר? במהלך השנה החולפת הגיעו לשולחנו של ראש הממשלה סיפורי גבורה רבים של חיילים שלחמו במלחמת "צוק איתן". מדובר בחיילים צעירים שחלקם שרתו עדיין שרות חובה וכבר היו מלאים בתחושת שליחות ונחושים לבצע משימות שעליהם התאמנו במשך חודשים. כל סיפור פותח "חלון" קטן לעולם מופלא של צעיר אשר רואה את טובת העם והמדינה לנגד עיניו, ומשליך הצידה תנאים אישיים בהם נלחם. הצבא, כמובן, דאג כתמיד לכל צרכי החיילים במשך כל המלחמה, אך במקרים רבים תנאי השטח היו קשים, ולמרות ההכנות והמידע לקראת המשימות, הלחימה היתה קשה.

ראש הממשלה קרא את הסיפורים אחד אחד, והתרגש מחדש בכל פעם. לאחר מכן הזמין למשרדו בטקס מיוחד את הלוחמים,והעניק להם תעודות כבוד. הרושם שקיבל ראש הממשלה מהסיפורים ומהמפגש הזה היה גדול. הוא חשב על עוד פרס, פרס רוחני, שצריכים לתת ללוחמים. הוא החליט לשלב בדברי הברכה לראש השנה דברים השייכים לסיפורי הגבורה. התבוננות שלו בספורים הראתה שיש משהו משותף שמקשר בין כל הספורים: ערבות הדדית. מה בעצם דוחף בחור צעיר ללחום במסירות, ואף, לעתים, לסכן את חייו? ישנו משהו בסיסי שעליו התחנכו הצעירים, הלא הוא ערבות הדדית! לצאת מהחשיבה על עצמך בלבד ולחשוב על אחרים, על הכלל. בזכות מי יושבים אנו שלווים בבתינו כבר קרוב לשבעים שנה? בזכות חיילים רבים שלחמו במחתרות, במלחמות ישראל וגם ביניהן, בשמירה יומיומית עלינו בגבולות המדינה ובכל מקום נדרש.

ערב ראש השנה הגיע. ראש הממשלה מברך את העם בכל רשתות השידור של המדינה. לקראת סיום ברכתו, הוסיף בהתרגשות את הדברים הבאים: "תושבי ישראל היקרים, היתה לי השנה הזכות להכיר רבים מילדיכם, חיילינו היקרים, ואת סיפורי הגבורה של כל אחד מהם. אשריכם שגידלתם בנים כאלה. המשותף לרוב הסיפורים מביא אותי לערך ערבות הדדית. הרגשתי שמה שהניע כל חייל בסיפור הגבורה שלו הוא תחושת הערבות לכל עם ישראל. הבה נלמד כולנו מהם להיות אכפתיים יותר אחד לחברו, לחשוב על טובת הכלל, בכך נשפר מאד את האוירה החברתית במדינה וגם לנו יהיה סיפוק גדול ממעשינו."

נדב, בן משפחת מימון, תלמיד בכתה ד', האזין לדברי ראש הממשלה, התרגש והתרשם מאד מהדברים. בתום השידור ניגש נדב לאביו ואמר לו: זה הזכיר לי פתגם שלמדנו השבוע בכתה: "כל ישראל ערבים זה לזה". נכון נדב, השיב אביו, זהו באמת המקור לערך החשוב ערבות הדדית. הלוואי שנזכה כולנו לחוש תחושת ערבות הדדית לכל אחד מישראל. כך נחשוב פחות על מה חסר לנו ויותר על מה שחסר, או מה ניתן לתרום לציבור.

שאלות לדיון

  1. מהי "ערבות הדדית"?
  2. מה ריגש מאד את ראש הממשלה?
  3. מדוע בחר ראש הממשלה לדבר על "ערבות הדדית"?
  4. האם תוכל להביא דוגמה ל"ערבות הדדית" מתחום הבית או בית הספר?

קרדיט תמונות: שנה טובה – RonAlmog