Share

ההפעלה שייכת למאמר פרשת עקב: המכשיל את חברו. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמעבירים לילדים את ההפעלה.

נוהג יפה ישנו בשכונה שלנו. בחופשת הקיץ יוצאת שיירת אופניים בכל יום ראשון, מהשכונה שלנו לסיבוב בעיר. המסלול נקבע על ידי אחד ההורים שבשכונה וההודעה מתפרסמת במייל השכונתי. שעת היציאה ושעת החזרה גם הם בהחלטת אותו הורה תורן.

בדרך כלל הסיור נעשה בין השעות חמש לשש אחר הצהריים. אין כמעט חבר שלא משתתף במסע הזה. הוא חוויתי כי אנחנו עוצרים מדי פעם ושומעים הסבר מאותו הורה תורן על מבנה צבורי או על איזו מודעה חדשה שהתפרסמה השבוע ומקבלים הרחבה מעניינת. בכל שבוע אנחנו מגיעים לשכונה אחרת וכך, במשך החופשה הארוכה אנחנו מרוויחים הכרות עמוקה יותר עם העיר שלנו, חדרה.

השבוע, היה זה תורו של אבי, אבא של יוסי, ללוות את רוכבי האופניים, אלא שבמפתיע אבא של יוסי לא יכל לבצע את תורנותו והוא מינה את גד, בנו הגדול הלומד בכתה י"ב, להחליף אותו. במכתב מקדים ששלח לנו במייל השכונתי גד הודיע שהסיור יכול להתבצע רק בין השעות שבע לשמונה בערב, כי בשעה חמש הקבועה לסיורים איננו יכול. הוא גם ביקש שכל מי שמעוניין להשתתף בכל זאת, עליו להודיע מראש.

קשה היה לוותר על הסיור השבועי ולכן כולם התיצבו מוכנים בשעה שבע בנקודת הזינוק. כל החברים שלנו בשכונה ידועים כזהירים בדרכים: האופניים של כל אחד תקינים,כולל מעצורים ופעמון. רק לדבר אחד לא שמנו לב: לא לקחנו בחשבון ששעת החזרה שלנו, שמונה בערב, כבר תהיה בחשיכה, כך שעל כולנו היה להצטייד בפנסים באופניים! למעשה, לרובם היה פנס, אבל שלשה מתוך הקבוצה רכבו על האופניים בעיר ללא אורות! הגענו לשכונה ואז התחילה ביקורת מצד אותם חברים על גד:

-גד, למה לא הזכרת לנו להצטייד בפנס?

-אני, לתומי, לא שמתי לב ששעת החזרה שלנו תהיה בחשכה…

-אני מצטער, גד, טען דן אחד החברים, היית צריך לשים לב לכל הפרטים ולא להכשיל אותנו.

-אני מודה באשמה. פשוט אינני רגיל להוציא סיורים של רוכבי אופניים ולא שמתי לב לכך, אני רק רוצה להעיר לך שהגזמת בהאשמה. אני לא חושב שהכשלתי אף אחד.

גד סיים את השיחה עם החברים בתחושה לא טובה. אמנם הצליח להסביר שזה קרה בשוגג מצדו (בלי כוונה), אך באזניו הדהדו דברי דן שכאלו גרם להכשיל אותם בכך שרכבו עם אופניים בחשיכה ללא פנס.

כשההגיע אבי, אביו של גד, הביתה, סיפר לו גד את כל מה שקרה וביקש לשמוע מה דעתו.

-שמע נא גד. המכשיל את חברו הוא מי שיודע במעשה מסוים שהוא אסור וגורם בידיעה ברורה לחברו לעבור על אותו הדבר. במקרה של סיור האופניים, אתה אמנם יודע שחובה לרכב עם פנס בחשכה, אך לא התכוונת להכשיל אף אחד. היתה טעות מצדך בהכנה שלך את הסיור, אך במעשה הרכיבה עם אופניים ללא פנס, לא הכשלת בכוונה אף אחד.

-אבא, הבנתי. תודה על ההסבר. בכל זאת יש לי תחושת אשם ממה שקרה. אני מרגיש עם זה לא טוב. יש לך רעיון איך אני משתחרר מההרגשה הזו?

-יש לי רעיון. הזמן את כל החבורה אלינו הביתה ועשה להם פעילות מעניינת סביב זהירות בדרכים ברכיבה על אופניים. אני אדאג לכיבוד.

– אבא, תודה רבה על הרעיון! אני מקווה שנצא מזה מפוייסים…

שאלות לדיון

  1. מה היא באמת ההגדרה של "המכשיל את חברו"?
  2. מדוע חשב דן שגד הכשיל אותם?
  3. איזו נקודה התחדשה לגד בהבהרה ששמע מאביו? (המכשיל במתכוון לעומת גד שעשה בשוגג)
  4. האם אתה מכיר דוגמה לטעות שנגרמת מחוסר ידיעה?