הדפסהה' כרת ברית עם עם ישראל בהר סיני. בברית זו התחייבו בני ישראל להיות נאמנים לה', לשמוע בקולו, לקיים את כל מצוותיו. ואילו ה' הבטיח לעם ישראל להיות להם לא'להים, כלומר, לדאוג לכל צרכיהם. תנאי הברית כוללים מתן שכר על קיום המצוות, וחלילה – עונש בהפרתן. שני גמולים אלה, השכר והעונש, מפורטים בתורה בהרבה מקומות. בשתי פרשות הם מופיעים במרוכז – בפרשתנו פרשת "בחוקותי" ובפרשת "כי-תבא". השכר המפורט בפרשתנו הוא גדול וכולל הרבה תחומים. גם העונש על אי קיום המצוות מפורט, וכולל שבעה שלבים. למרות התיאורים הקשים שבשלב הענישה האחרון, אם יגיע, חלילה, מבטיח ה' הישרדות לעם.
הבטחה להישרדות בפרשתנו
היחסים שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא אינם יכולים להיתפש בהגיון הרגיל. בהרבה מקומות השתמשו חכמינו במשל ליחסים שבין מלך לעמו כשהם מסיימים בדרך כלל במלים: "אם מלך בשר ודם כך, מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה" כלומר, גם המשל שמטרתו להגמיש או להמחיש את הענין בו דנים, לא תמיד יכול לעשות זאת. כשעם ישראל עושה רצונו של ה', ישנה ציפייה לגמול טוב, לשכר בצורה של פרנסה טובה, בטחון, סיפוק מעמל הכפיים, ואילו כשחלילה ההתנהגות הפוכה, ההגיון אומר שגם אז נצפה לעונש משמעותי, בהתאם לרמת החריגה, אך, למעשה, הלב ממאן לקבל זאת. איננו מקבלים בהבנה מלאה את תגובת ה'. אילו היינו מפנימים זאת ורואים במצב בטחוני קשה, למשל, עונש על התנהגות לא טובה, או אז היינו נגאלים!!! כי היינו כולנו משתדלים לתקן את המעשים, שבים אל ה' מאהבה ושוב משיגים יחס חם ואוהב של ה' כלפינו, יחס המתבטא במילוי כל משאלותינו לטובה!
נושא זה שאנו עסוקים בו בשורות אלה ארוך הוא ורחב. הוא מכונה בשם "תורת הגמול". עליו נכתבו הרבה ספרים ומאמרים ואין המקום כאן להרחיב בענין זה, אך בהתמקדות לנושא שלנו – הבטחה להישרדות – נומר, שהבטחת ה' בפרשה היא שגם אם נגיע, חלילה, למצב בו יהיה צורך להענישנו בעונשים חמורים, ישמור ה' עלינו מלהיכחד לגמרי, חלילה. וזו לשון הפסוק:
"וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם: כִּי אֲנִי ה' אֱ'לֹהֵיהֶם. וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיוֹת לָהֶם לֵא'לֹהִים, אֲנִי ה' " (ויקרא, כו:מד)
הבטחה להישרדות בימינו
שואת אירופה הנוראית והאיומה שבה נספה כשליש מעמנו, הי"ד, יכולה, לצערנו הרב, לשמש דוגמה קרובה ומוחשית לקיום הבטחה זו. כוונותיו ותכניתו של הצורר הגרמני ימ"ש היו נחרצות להביא לכילוי גמור. אומרים בשמו את המשפט הבא: "אילו אמות ועדיין יהודי אחד נשאר בעולם – נכשלתי!" והנה, לולי עמידתו בפרץ של אבינו שבשמים, היה משיג, חלילה, את יעדו. וכתוצאה מהתערבותו של הבורא, לא יהודי אחד בלבד נשאר אלא שני שליש מהעם, מליוני יהודים! ויתרה מזו – בכוחות נפש עילאיים ובנחישות נפלאה התנערו יהודים מאפר המשרפות והקימו מדינה כשלש שנים בלבד מסיום השואה!
מדינת ישראל קמה לתפארה בסיוע גדול משמים על ידי נסים רבים ומדהימים. נסים המתבטאים בניצחון על אויבינו הרבים, במתן חכמה רבה ותושייה למנהיגינו להביא להקמת כלכלה טובה, הישגים מדעיים, עד להערכה גדולה לה אנו זוכים מהרבה מדינות בעולם.
מאז שחרב בית המקדש, אין לנו "תקשורת" ישירה עם ה', בצורה של נביאים המביאים אלינו את דבר ה', אך יכולים אנו בהחלט לדעת מה רצונו מאיתנו. ואכן, במקביל להישגים הרבים של מדינת ישראל בתחומי המדע, הכלכלה והביטחון, עדים אנו להישגים בתחום הרחוני, לתהליך שקט של התקרבות הולכת וגוברת של יהודים ממעמדים שונים בחברה הישראלית, לאבינו שבשמים.
ההבטחה להישרדות אכן מתקיימת לנגד עינינו, אך היא תובעת בדומייה את חיזוק הקשר עם רבונו של עולם, אבינו שבשמים, בחינת "שובו אלי ואשובה אליכם" (מלאכי, ג:ז) ואז נזכה ל"חדש ימינו כקדם" (איכה, ה:כא) במהרה בימינו אמן.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
בכל שנה מקיימת מדינת ישראל יום זיכרון לשואה ולגבורה. בכל משפחה משתפים את הילדים בתוכן יום זה, כל ילד ורמת החשיפה בפניו. חשוב יהיה להדגיש במהלך שיחות אלה את הבטחת ההישרדות שהתקיימה בימינו. עדיין חיים בתוכנו ניצולי שואה, והם מהווים עדות חיה לקיום הבטחה זו.
סיפור ילדים: הבטחה להישרדות
הסיפור (האמתי) הוא של ניצול שואה ששרד את השואה בגיל צעיר וזכה לעלות לארץ ישראל להקים משפחה ולראות נכדים ונינים. סיפורו ממחיש את הבטחת ה' להישרדות עם ישראל גם ממלחמה קשה כל כך.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com