הדפסההאדם נברא עם כישורים רבים. חלקם הוא מצליח לפתח, לשכלל, והם עומדים לשירותו לאורך ימים. לעתים נזקק הוא לעזרת הזולת, גם אם מבורך הוא בכשרונות ומצבו הכלכלי בכי טוב. למשל, אם קרתה לו תקלה ברכב באמצע הדרך, גם אם יכול הוא להזעיק את עזרת הגרר, ישמח לקבל עזרה מיידית ממי שיואיל לעצור לסייע. אדם זה יכיר טובה למי שנחלץ לעזרתו ויחפש הזדמנות לגמול לו טובה. ככל שנסיבות הסיוע יהיו גדולים ומשמעותיים, תגדל בעיניו המחויבות להכרת הטוב. זוהי הדרך הטובה שראוי כל אחד לנהוג בה. אך, פרשת "דברים" מלמדת אותנו שישנם כאלה שהם כפויי טובה, (=כלומר, הופכים, כביכול, כלי על הטובה), ולא מודים על הטובה לה זכו. היה זה העם שבכה לשמע דברי החולשה שהשמיעו עשרת המרגלים. הם העדיפו לקבל את דברי המרגלים שדברו רעה על הארץ והעלו ספק ביכולת ה' לכבוש את הארץ לפני העם, על פני דברי האמונה של יהושע וכלב, שאמרו:
מאיזו טובה התעלמו ישראל במדבר?
התנאים לחיים במדבר הם קשים: צמא, רעב, חום כבד וחיות רעות, כפי שמתאר זאת הכתוב:
למרות תנאים טבעיים אלה, לא חשו ישראל מצוקה. ה' סיפק להם את כל מחסורם: מים לשתות, מן ושליו לאכול, ענני כבוד להגן משרב ומחיות רעות. מי שזכו לנסים כל כך גדולים וגלויים, היינו מצפים שיכירו טובה לה' שהנהיג אותם במדבר תוך כדי התגברות על כל הקשיים. אך לא זו היתה תגובתם. הם בכו כולם בלילה ההוא, בלילה בו שמעו את דברי החולשה של המרגלים, ובכך נהגו בכפיות טובה.
האמונה בה' – מבחן תמידי
מה שנדרש מהעם באותו לילה היה לדחות באופן חד וברור את דברי עשרת המרגלים, ולתמוך בדברי האמונה שהשמיעו יהושע וכלב. אכן אין זה קל להאמין בה' בשעת מבחן, בשעה שהסתברות גבוהה מצביעה על סכנה ואילו האמונה בה' – על יכולת להתגבר על האויב. הלב נרגש, פוחד ודואג לנוכח הסכנות הצפויות והאדם מדמיין את הסכנות הקשות המאיימות בכניסה לארץ. כוחה של אמונה הוא דוקא בעת כזאת, לדעת שמי שכוחו גדול מול פרעה ומול סכנות המדבר, יראה גדולתו וגבורתו גם הפעם, ביכולתו להכניע את עמי כנען בפני ישראל. מכות מצרים העצומות והנפלאות היוו שיעור באמונה לקראת היציאה למדבר. הנסים במדבר היו גם הם שיעור באמונה לקראת הכניסה לארץ ישראל. האמונה בה' ממצרים ועד הכניסה לארץ היתה אמנם מוחשית, אמונה בנסים על טבעיים, גלויים. אך מי שחווה אותה צריך להגיע לאמונה גם בנסים פחות גלויים. אמונה צריכה לעמוד במבחן!
אמונה גם בימינו!
מי שמתבונן בתולדות עם ישראל לדורותיו, יתפלא מיכולתו לשרוד למרות כל הצרות הקשות שעברו עליו. ואף הקשה שבכולן, שואת אירופה, לא חיסלה, חלילה, את העם. מחולל ההסטוריה כולה סיבב את הגלגל לטובת עם ישראל, עורר את אומות העולם להכיר בזכותו של עם ישראל לשוב לארצו, וכך כתב, לפני כמאה שנה, הלורד בלפור מטעם ממשלת בריטניה במכתבו ללורד רוטשילד:
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל",
ושנה לפני ההכרזה על הקמת המדינה על ידי דוד בן גוריון ז"ל, בכ"ט בנובמבר תש"ז, התקבלה החלטה באו"ם לאשר את הקמת מדינת ישראל ברוב קולות. (מתוך ויקיפדיה)
הכרת הטוב מול כפיות טובה
אנחנו שזוכים לראות את הנסים הגדולים, הגלויים והנסתרים מאז הקמת המדינה ועד ימינו, אך טבעי לנו להכיר טובה לה', המנהיג אותנו ואת העולם. זוהי "תשובת המשקל" (=פעולת תיקון נגדית) לכפיות הטובה של אבותינו לה' בחטא המרגלים. כך מבינים אנו את מקומנו במהלך ההסטוריה. ואם נעמיק לשאול: מה באמת עומד אחרי הישרדותנו במשך אלפי שנים? התשובה לכך נמצאת בשיר שהתפרסם בשנים האחרונות, שמילותיו לקוחות מהגדה של פסח:
"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ , שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם"
היכן פוגשים ילדינו מידה זו
ילדים ידועים כרכושנים. מאד אוהבים את שלהם ולא בקלות מוכנים לשתף אחרים. קורה והם נעזרים באחר, בבית הספר, בבית, או בשכונה. רצוי מאד לחנך אותם להכיר טובה למי שהטיב עימם ולא, לכפות טובתו, להתעלם, לשכוח מאותה טובה , ויותר גרוע, להשיב רעה תחת טובה, חלילה.
סיפור ילדים: כפיות טובה
הסיפור עוסק ביוזמה מיוחדת של ילדים לעזור למשפחה שעברה דירה, וכגמול לעזרתם השיב ראש המשפחה בהכרת הטוב לאחד מהם בחגיגת בר-המצווה שלו, בעזרתו הרבה לקראת המסיבה, הרבה יותר מעזרה של חברים. הוא הרגיש צורך להרבות בהכרת הטוב.
קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com
- לעילוי נשמת ר' יחייה בן חנה אדרעי ז"ל איש החסד היקר