אחריות היא ערך חברתי מדרג גבוה. בדרך כלל מדובר באחריות צפויה, המתבקשת מתוקף תפקיד. פרשת "וישב" מלמדת על נטילת אחריות, מעבר למצופה, כזו הכרוכה בסיכון

תכונות, כישורים וכשרונות, מידות וערכים, כל אלה מאפיינים כל אדם בריא שזכה לגדול בתנאים רגילים. אחת מכל אלה היא אחריות. מי שקיבל לידו תפקיד מסוים, אמור לגלות אחריות לתפקידו ולמלא אותו כמתחייב. בדרך כלל האחריות מחוייבת מתוקף נטילת תפקיד, כגון מנהל על עובדיו, רב על קהילתו וכדומה. פרשת "וישב" מלמדת שישנו גם סוג אחר של אחריות – לקיחת אחריות. נכון שאחים בוגרים הם אחראים באופן טבעי על אחיהם הצעיר מהם, אך בפועל לא כל אח בוגר עושה זאת. בפרשתנו שני אחים גילו אחריות יוצאת דופן כלפי אחיהם הצעיר.

אחריות בפרשתנו

יעקב אבינו שלח את יוסף מחברון לראות את שלום אחיו שיצאו לרעות את הצאן הרחק מהבית, בשכם. יחס האחים אל יוסף לא היה טוב. כתוצאה משלש סיבות פיתחו האחים שנאה קשה כלפי יוסף. הסיבות היו: קנאתם ביחס המפליא מצד אביהם אליו, סיפורי לשון הרע שלו עליהם אל אביהם וסיפורי החלומות שלו שביטאו רמזים על התנשאות שלו עליהם. השנאה כלפיו היתה כה קשה עד שחלק מהאחים חשבו על פגיעה נפשית בו. היחידים שהציעו פתרון אחר להרחקתו מהם היו ראובן ויהודה. ראובן הציע:

"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם. הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ, לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו" (בראשית, לז:כא-כב)

הצעתו התקבלה. הם השליכו אותו לבור, אך יהודה חשש לשלומו, כי השלכתו לבור עלולה להסתיים במיתה. לכן. הציע הצעה שתשמור על חייו:

"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו: מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ.  לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ, כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו". (בראשית, לז:כו-כז)

ראובן ויהודה נהגו באחריות גדולה, אחריות הבאה מתחושת האחווה שבכל אחד מהם. ומה עם תחושת השנאה שהתפתחה בלבם? למרות שהיתה זו גדולה, גברה בלבם תחושת האחריות על השנאה.

מהיכן נובעת תחושת אחריות?

אחריות נובעת משייכות גבוהה שלך כלפי האחר. ככל שתגדל תחושת הקרבה ביניכם כך תגבר תחושת האחריות והמעשה שיבא בעקבותיה. ישנה הברקה של מישהו, הברקה ש"רצה" ברשתות החברתיות ביחס למילה "אחריות" – התבוננות באותיות המרכיבות אותה מגלה הדרגתיות בתהליך קבלת אחריות. הרי היא לפניכם:

ראשית, היא מתחילה באות- א'  ומסתיימת באות- ת' והכוונה היא שכשמישהו לוקח אחריות, היא צריכה להיות כוללת מההתחלה ועד הסוף.

שנית, המילה אחריות היא מילה במשמעות מצטברת, כלומר:

א – הכוונה היא לאני, קודם כל אני צריך לקחת אחריות על עצמי.
אח – לאחר שלקחתי אחריות על עצמי אני יכול לקחת אחריות על אחי, הכוונה למעגל הקרוב אלי.
אחר השלב הבא הוא לקיחת אחריות על האחר – והכוונה היא לכל אדם.
אחרַי – ברגע שלקחתי אחריות על שלושת המעגלים הראשונים אני יכול להוביל אחרַי.
אחריו  אמונה בבורא עולם, שבו נוכל להיעזר בכל שנצטרך לגילוי האחריות.
ולבסוף – אחריות.

גילויי אחריות בימינו

טבעי מאד שהורים יגלו אחריות גדולה לילדיהם בכל הנדרש לקיומם והתפתחותם הטובה. גם במסגרת צבאית מגלים מפקדים אחריות כלפי פקודיהם. ככל שדרגת החייל גבוהה יותר כך תגדל אחריותו. כמו כן, במקביל, גדלות גם הציפיות של החברה לאחריות מאנשים אלה. מתי ובאלו מקרים עלולים אנו לגלות רפיון במחויבות זו, ואף חוסר אחריות? ככל שתתרופף תחושת השליחות של ההורה או המפקד בתפקידו, כך ייווצרו "סדקים" באחריות בפועל. במילים אחרות: ככל שירגיש האחראי תחושת שחיקה, חוסר ענין בתפקידו, יקפיד פחות ופחות על נהלים ודרישות התפקיד. בלשון העממית: אחריות היא "הגדלת ראש" ולעומתה – חוסר אחריות – "הקטנת ראש".

כדי להמחיש עד כמה "הקטנת ראש" עלולה לסכן חיים, נביא פסקה מנאומו המפורסם של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בפני בוגרי קורס קצינים:

"…לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה – זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'. צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי-נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך-כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה 'יהיה בסדר' מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה 'יהיה בסדר', אותה טפיחת כתף חברה'מנית, אותה קריצת עין, אותו 'סמוך עלי', הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת ה 'חפיף' היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר…" 

את הנאום המלא ניתן לקרא בויקיפדיה תחת המלים "יהיה בסדר יצחק רבין".

הבה "נגדיל ראש", הבה ניקח אחריות, ואז יהיה בסדר באמת.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

במשפחה, זוכים ילדים לגדול בתנאים טובים בדרך כלל, כאלה שיאפשרו להם להגיע לבגרות טובה ולבנות בבא הזמן את ביתם הפרטי. ההורים עושים את כל מה שביכולתם למלא את צרכי ילדיהם, בכל גיל ולכל מטרה. קורה שישנן תקלות בתפקוד ההורים. עד מהרה יגלו הילדים אם תקלה זו נבעה מחוסר ברירה ומתנאים מפתיעים שהחיים מזמנים, או, אולי, שחל רפיון בתחושת השליחות שלהם ואינם מתלהבים מילדיהם כתמול שלשום, חלילה. אז יגדירו זאת הילדים כחוסר אחריות, תתעורר בלבם תחושת נטישה ונזק רב עלול להיגרם בהמשך.

סיפור ילדים: אחריות

הוא על קומונר, מדריך ראשי של סניף בני עקיבא, שבמוצאי שבת "ארגון", לאחר קיום טכס חשיפת שם השבט החדש, דאג לפיזור כל החניכים לבתיהם בבטחה, בעזרת חניכים בוגרים שליוו את הצעירים. בתום הפיזור התברר שנותר תלמיד אחד שאיחר את הליווי והיה צורך לדאוג לליוויו הביתה. המדריך עשה זאת בעצמו, ולאחר סריקה בשטח לוודא שהכל שב למקומו, ליווה את החניך עד ביתו, מתוך תחושת אחריות לכל אחד מחניכיו.

 

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.