הדפסההשלום הוא משאת נפשו של כל אדם, של כל עם תרבותי. לחיות בשלום זה לאפשר לכל כוחות היצירה של הפרט ושל הכלל לפרוח, לבנות ולהביא לעולם חדש ויפה הרבה יותר מהקיים. הרבה כוחות ומשאבים כספיים מבוזבזים בין מדינות המצויות במצב מתוח, עויין, ועוד יותר במלחמה של ממש.
פרשת "וישלח" מלמדת אותנו שכדאי להתאמץ ולקרוא לשלום, למי שנראה מולך כאויב המבקש רעתך. יעקב אבינו נפרד מעשיו עשרים שנה קודם לכן באוירה מתוחה, כשעשיו תכנן להורגו:
"יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בעקבות הברכות שקיבל יעקב מיצחק).
בשנים אלה היה יעקב רחוק גאוגרפית מעשיו, כך שהסכנה היתה רחוקה ממימוש. לכן בשובו ארצה, נוהג יעקב בזהירות ו"בודק את השטח", כלומר, האם עדיין עשיו באוירת לחימה. יעקב עושה זאת בחכמה ושולח משלחת לפגישה עם אחיו, להודיע לו שהוא חוזר ארצה כעת, אחרי תקופה ארוכה שלא היה בה. את מטרת יעקב בשליחת המשלחת לעשיו מגדיר הכתוב כך: "למצא חן בעיניך", כלומר, יעקב מבקש לעורר את רגש האחווה הטבעי בין האחים, שאולי לא כבה לגמרי בינתיים.
השאיפה לשלום – רצון פנימי חזק אצל יעקב
גישה זו של יעקב מלמדת על רצון פנימי הקיים אצלו, להשתדל להימנע מעימות קשה עם אחיו. נכון שהיתה סיבה "מוצדקת" מצד עשיו לריב ואף ללחום את יעקב, אבל אולי עכשיו, לאחר עשרים שנה, האוירה השתנתה. כדאי לנסות ולא למהר להחליט שעשיו מתכונן למלחמה. תשובת המשלחת ליעקב היתה קשה:
ארבע מאות איש לא באים לקבלת פנים חגיגית.., אלא כמובן, לתקוף. לכן, בשלב זה של התבהרות הכוונות, נאלץ יעקב להיערך לעימות, אבל, שוב, בחכמה רבה. הוא בוחר להשתמש בשלוש דרכים שונות מהותית זו מזו, כשכל אחת מהן, פונה לגורם אחר במערכה.
ראשית, מנקודת מבט מעשית, הוא מכין את משפחתו לתרחיש של לחימה ממשית. שנית, פונה הוא בתפילה נרגשת לה' להצילו "מיד אחי מיד עשיו". בתפילה זו הוא מתבטא בענווה רבה:
הוא גם מזכיר את החסד הגדול לו זכה מאז צאתו חסר כל מבית הוריו ועד שובו ארצה:
הדרך השלישית היא, שליחת מתנה גדולה ביותר לעשיו, מתוך תקוה שמתנה כה גדולה תביא אותו לפיוס.
היערכות זו הועילה כנראה. הפגישה ביניהם היתה מלווה בגילויים של כניעה והתקרבות מצד יעקב, כולל חיבוקים, נשיקות ובכי, אך לא ברור אם היו אמיתיים. בכל אופן, הסכנה מצד עשיו חלפה, וזה בעצם ההישג המשמעותי מצד יעקב, ואולי היה זה בזכות שלוש הדרכים גם יחד, שהשתמש בהן יעקב.
מאוחר יותר בתורה, בספר דברים, מופיעה מצווה מיוחדת בנושא יוזמה למלחמה, המחייבת את עם ישראל לקרא תחילה לשלום, לפני החלטה לפתיחה במלחמה:
"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם".
כמו כן, פסוקים רבים בתנ"ך עוסקים בשבח השלום, ואחד המפורסמים שבהם הוא:
כלומר, אל תסתפק ברצון לשלום אלא, רדוף והתאמץ להשיגו. גם חז"ל הורו לנו (מסכת אבות, א:יב):
היכן ערך זה פוגש את ילדינו?
ילדים אוהבים מטבעם לשחק הרבה. החיכוך הקרוב ביניהם הוא באוירה טובה בדרך כלל. אך, לעתים, הם מגיעים לריב ברמות שונות. פרשת "ויצא" מלמדת אותנו שניתן ורצוי לפתור בעיות בדרכי שלום.
סיפורי ילדים: קריאה לשלום
הסיפור הראשון הוא על תושיה של מחנכות, שהפכו ויכוח קשה בין תלמידותיהן להזדמנות של עשיה משותפת מתוך שלום והתפייסות.
הסיפור השני הוא על יוזמה מיוחדת של שני בני זוג להביא לסיום מתח קשה בין השכונות שלהם, סביב בעיית לכלוך בגינה הציבורית המשותפת לשתי השכונות.
- לעלוי נשמת ר' יעקב יחיאל בן זאב הכהן ז"ל
פרשת שבוע שתשלחו
נתנאל, שלום
לא הבנו את בקשתך
אם התכוונת להצטרף למכותבים המקבלים הודעה קבועה למייל שלהם על הופעת הפרשה החדשה באתר, עשה נא זאת במילוי פרטיך באתר עצמו.
שאלות אחרות נשמח לקבל ולהתיחס
בהצלחה,
צוות "מידה טובה בפרשה"
תודה על החומרם הטובים. אני עושה בהם שימוש בכיתתי. ישר כח.
תודה לך רותי על עצם התיחסותך והערכתך וגם על ששיתפת אותנו במה שהחומרים תורמים לך.
אכן, זוהי מטרתנו להביא ולו במעט לשיפור האקלים המידותי בחברה בכלל, ובמערכות החינוך בפרט.
בהצלחה, צוות "מידה טובה בפרשה"