הדפסה"עולם חסד ייבנה" אמר דוד המלך בתהלים (פ"ט:ג'). אכן, התבוננות קלה בפעילויות החברתיות מסביבנו מזהה המון חסד: ארגוני חסד לעזרה לאזרח במזון, לבוש, רפואה ועוד. האדם מטבעו אוהב לעשות חסד. אך לעתים "מתגנבת" בלבו תחושה: "כדאי לי לעשות חסד, כדי שגם לי יעשו חסד כשאצטרך". אין פסול בתחושה זו. לעתים אף נעודד אותה כדי להרבות חסד. אך, פרשת "חיי שרה" מלמדת על חסד מדרגה גבוהה יותר – "חסד של אמת", הנקי מכל תחושה כזו. ביטוי זה מופיע בדבריו של העבד בבואו לבקש ממשפחת בתואל את רבקה ליצחק אבינו.
החסד המיוחד שמצפה לו העבד
אברהם אבינו שלח את עבדו למשימה לא קלה – מציאת אשה ליצחק ממשפחתו שבחרן. דרך ארוכה, אנשים זרים, לא בדיוק דומים לאברהם במדותיהם. העבד עומד במשימה. הוא נעזר בקדוש ברוך הוא בנושאו תפילה להצלחת שליחותו. אך, כשהוא יושב עם בני משפחת אברהם ומבקש לקבל את רבקה כמשודכת ליצחק, הוא מתנסח בסגנון ברור וחד משמעי:
"וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי; וְאִם לֹא, הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל" (בראשית, כ"ד:מ"ט)
העבד מזהה הססנות אצל משפחת בתואל. מאחר והוא מבקש להיות נאמן לשולחו, אברהם אבינו, עליו לחדד את בקשתו ולקבל תשובה ברורה. לצורך זה הוא מגדיר את החסד שמדובר עליו כחסד של אמת, כלומר חסד שלא ניתן לצפות לו לגמול. בכך הוא נחשב לחסד ממדרגה גבוהה, מצד אחד (ולכן, מה טוב שיזכו לכך), ומצד שני, בכך הוא מבהיר להם שמהחלטתם החיובית אין חזרה. הבהרתו זו בסגנון חד משמעי הועילה כנראה. תגובת בני המשפחה היתה גם כן ברורה:
"וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב. הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' "(בראשית, כ"ד:נ'-נ"א)
חסד של אמת גם בחיי היום-יום?
הערך החשוב הזה – גמילות חסד של אמת (גחש"א) – הוא כינוי בימינו ל"חברה קדישא", ארגוני החסד המטפלים בקבורת נפטרים. אין זה אומר שעם החיים לא שייכת הגדרה זו. אדרבה, כל מי שעושה חסד "ללא כוונת רווחים", אלא לשם המצווה עצמה בלבד, מתוך תחושה פנימית טובה להטיב עם הזולת, נחשב לו חסד זה כחסד של אמת, בהיותו נקי מכל נגיעה או מחשבה לעתיד. בכך, מוצאים אנו את עצמנו ואת אחרים גומלים חסד של אמת בהרבה הזדמנויות: עצירה בכביש בין עירוני למתן סיוע לרכב שנתקע, הסעת טרמפיסטים מזדמנים וגם בהקדמת שלום לכל אדם, גם מי שאינו חברך, שכנך.
עידוד לעשיית חסד גם מהמחקר
חכמינו זכרונם לברכה הרבו לכתוב בחשיבות עשיית חסד בתחומים השונים של החיים. להלן מספר היגדים בנושא גמילות חסדים:
- "שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה. הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים" (אבות, א:ב)
- "אלמלא גמילות חסדים, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת". (במדרש אותיות דרבי עקיבא)
- "…יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית…" (מדרש רבה, רות,ה:ט)
מעניין שגם המדע חקר את השפעת הנתינה על הנותן. להלך פסקת הפתיחה של מאמר ארוך בנושא. בהמשכה – קישור למאמר כולו:
"הרגשתם פעם תחושה נעימה בכל הגוף אחרי שעזרתם לאדם לסחוב מצרכים או לעבור את הכביש? ובכן, אתם לא לבד. התופעה אף זכתה לכינוי The Helper's High, מונח שטבע לראשונה אלן לוקס, חוקר ומחבר ‘The Healing Power of Doing Good’. במחקר שערך בקרב 3000 משתתפים, מצא לוקס ש-95% מהם מרגישים טוב כשהם עוזרים לאחר"
http://www.eol.co.il/articles/918
אכן, תחושת סיפוק גדולה חש מי שעושה חסד כלשהו. עשיית החסד היא חלק מפסיפס המרכיב את מרכיבי האושר, תחומי ההתנהגות, שבהבאתם למיצוי יגיע האושר, כהגדרת הרב קוק זצ"ל בפתגם הבא (מתוך ספרו "אורות הקודש", א:עב):
"יסוד האושר הוא: אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה"
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
הורים מחנכים את ילדיהם לנתינה, לחסד. רבים נוהגים לעודד עשייה זו בתגמול כלשהו: ממתק או משהו אחר שחשוב לילד. אך, מדי פעם, חשוב להביא את הילד גם לעשיית חסד ללא תמורה, רק מתוך חשיבות המצווה הזאת. דוגמה אישית של ההורה עשויה לקדם מגמה זו.
סיפור ילדים: חסד של אמת
הסיפור הוא על חסד בדרכים, כשנהג נתקע עם רכבו וציפה לעזרה בהחלפת גלגל שהתפנצ'ר. לפתע, עצר רכב, ממנו יצא נהג והציע עזרתו. תוך מס' דקות סיים מלאכתו ומיהר לעזוב את המקום כשהנהג הנעזר לא הספיק להודות לו כראוי וודאי לא לדעת את זהותו. ניתן להגדיר חסד זה כחסד של אמת, כי הוא לא השאיר אחריו עקבות לאפשר להשיב לו כגמולו הטוב.
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com