הדפסהחלק מהתנהלות תקינה של כל חברה הוא קיום מערכת ענישה . הענישה מבוססת, כמובן, על חוקים שנקבעו באותה חברה. סוג העונש, היקפו וכל הפרטים בנושא זה, גם הם נדונים בהנהגת אותה חברה או מדינה ונחקקים. לא תמיד מצליח המחוקק לקבוע עונש חינוכי לנאשם, כך שיביא אותו עם הזמן להתבוננות בתוצאות מעשיו ולהביע חרטה או תיקון למעשיו. שונה היא דרכו של הקדוש ברוך הוא. פרשת "מטות" מלמדת על אחת מדרכי הענישה היסודיות של ה': "מידה כנגד מידה". כלומר, העונש לעברה מסוימת יהיה דומה למרכיבי העברה. וזאת, כדי שהנענש יתבונן עם הזמן בעונש שבא כתוצאה מהעברה ויבוא לידי תשובה, או לנסיגה כלשהיא מדרכו.
מהי העברה ומהו העונש שבפרשתנו?
בפרשת "בלק" מספרת התורה על נסיונותיו הרבים, אך הכושלים, של בלעם לקלל את ישראל. ה' , באהבתו אותנו, הפך את הקללות לברכות. חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו שניתן להבין מהברכות – את הקללות, חלילה. כלומר, הוא התכוון בעצם להביא עלינו אסון, חלילה. בפרשת "מטות" מספרת לנו התורה על מלחמת מדין, המלחמה בעם ששלח את בנותיו לפתות את הבנים, וגרם למגפה גדולה בה מתו עשרים וארבעה אלף מישראל (!). במהלך המלחמה הרגו את בלעם. וכך הכתוב מתאר זאת:
"וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם, אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע, חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן; וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, הָרְגוּ בֶּחָרֶב." (במדבר, לא:ח)
כלומר, מיתתו היתה משונה, לא טבעית, כפי שייחל לעם ישראל, חלילה.
"מידה כנגד מידה" – מבט חינוכי
מטרת הענישה בכלל, היא להביא את הנענש לחדול ממעשיו, לחשוב על העברה ואף לשוב בתשובה ממנה. לא תמיד מושגת מטרה זו, ודאי שהסיכויים להשיג מטרה זו בדרכי הענישה המקובלות, היא מועטה. כדי שהחוטא יהרהר חרטה ואף תשובה, עליו להשתכנע שהעברה היא שלילית, לא תתכן, אף אם יש בה הנאה זמנית. הדרך הסלולה להשגת מטרה זו עוברת, ודאי, דרך לימוד הנושא לעומקו. אך לעתים, יש גם בעונש שקיבל כדי להביא את החוטא לכך. למשל, במסגרת בית הספר, עונש מקובל על הפרעה בשיעור הוא למנוע מאותו תלמיד הפסקה. זוהי דוגמה לענישה בדרך "מידה כנגד מידה": כשם שהתלמיד "הפך" לעצמו את השיעור להפסקה, כנגדו, "הפך" לו המורה את ההפסקה לשיעור…ודוגמה נוספת לעונש מומלץ לעברייני תנועה חמורים, הוא לבצע עבודות שירות במחלקה של נפגעי תאונות דרכים בבתי חולים, כמו "בית לוינשטיין" ברעננה. (רעיון זה הוצע בזמנו כתחליף לחודשי מאסר, אך לא התקבל, לצערנו). ה' שברא את האדם בחכמה ויודע את המבנה הפסיכולוגי שלו, מה עשוי להשפיע עליו יותר, קבע שהענישה שלו על חטאי בני האדם תהיה בדרך "מידה כנגד מידה". למשל, עונשו של מדבר לשון הרע שגרם לניתוק חברתי, הוא בידולו מהחברה למשך זמן, לעורר בו את תחושת הניתוק שגרם בעברה שעשה.
"מידה כנגד מידה" לטובה
דרכו של ה' – "מידה כנגד מידה", היא כללית, גם בטובה. כלומר, גם בנתינת שכר. אלא שבנתינת שכר הגמול הוא הרבה יותר גדול בהיקפו ובמשקלו מהמעשה. אחת הדוגמאות לכך היא מרים הנביאה. כך אומרים חז"ל במשנה במסכת סוטה (א:ט): "וכן לענין הטובה, מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר (שמות, ב:ד) 'ותיתצב אחותו מרחוק', לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר, שנאמר (במדבר, יב:טו) 'והעם לא נסע עד היאסף מרים' ."
"מידה כנגד מידה" בחיים בכלל
עיקרון זה מופיע ביהדות בהרבה היבטים ומומלץ לשימוש לכל יחיד וחברה, הן לטובה והן להיפך. הצד השני, המקבל את היחס הזה, מבין יותר כשהתגובה היא בסגנון הזה, ועם הזמן מאמץ אותה כחלק מאורח חייו. ילדים בבית ובבית הספר, מבוגרים במסגרותיהם השונות, כולם חשוב שיפנימו עיקרון זה ובכך גם ישפרו את היחס שלהם למקרים שקורים להם , טובים ופחות טובים, הן מבני אדם והן משמים.
בהצלחה לכולנו.
היכן פוגשים ילדינו ערך זה
הורים/מחנכים נזקקים מדי פעם לענישה ככלי להחזרת הילד למסלול הנכון. חשוב מאד לקראת ענישה, ולעתים גם לאחריה, להסביר לנענש את חומרת העברה, ויותר מכך – את הקשר שבין העונש לעברה. ככל שההסבר יתקבל על לבו של הנענש, כך ייטיב המעניש אתו וגם יזכה להביאו לחשיבה נכונה על העברה, להרהורי חרטה ואף לתשובה ממנה. אם יאמצו הורים ומחנכים את השיטה "מידה כנגד מידה", כשכר וגם כעונש, תגדל הצלחתם בהשגת תוצאות טובות מפעילותם החינוכית
סיפור ילדים: "מידה כנגד מידה"
הסיפור הוא על שתי חבורות נוער שקיימו משחק כדורסל תחרותי. במהלכו גרמו שני נערים אוהדים הפרעה משמעותית למשחק והדבר גרם להחלטה חד משמעית של השופט לסיים את המשחק. מה ששינה את דעתו להסכים ולסיים את המשחק היתה התערבות של אביו של אחד הנערים שהבטיח לשופט, להעניש, אישית, אותו. עונשו ועונש חברו, השותף להפרת הסדר, היה להפסיד השתתפות בשני משחקים בעתיד – "מידה כנגד מידה".
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com