Share

חיינו, כיום, מאופיינים בחוסר חשיבה גם לטווח קצר. פרשת "מקץ" מספרת לנו על יוסף שחשב אף לטווח ארוך. הוא ראה את הנולד, ובחוכמתו זו הציל את מצרים מרעב.

טבעו של האדם הוא להנות: ממה שמזדמן לו, מיגיע כפיו, ומכל דבר שרק אפשרי ונקרה בדרכו. חיים בריאים ויציבים הם אלה המבוססים על תכנון עתידי נכון של הצריכה והרכישה ביחס ליכולת הכספית, ולא ההמשכות אחר הכאן ועכשיו, אחר כל מה שהלב והעיניים חומדים וחושקים, מה שמכונה "נהנתנות", ללא שימת לב להתפתחויות הצפויות.

בפרשת "מקץ" מספרת לנו התורה על יוסף בנו של יעקב אבינו, שהתגלה ככלכלן מבריק. הוא צפה שבע שנות שָׂבָע ולאחריהן שבע שנות רעב על מצרים, והציע לפרעה לבחור באיש שתפקידו יהיה לאגור בשבע שנות השָׂבָע מספיק תבואה שתפרנס את העם בשנות הרעב. פרעה שראה את חכמתו של יוסף בפתירת חלומו, החזיר אליו את ההצעה ומינה אותו לתפקיד מושל על מצרים, בעל סמכויות רחבות, ובפועל, מעמדו היה כמלך: "רק הכסא אגדל ממך". יוסף אכן הציל את כל העם מסכנת רעב, ומאגרי התבואה הספיקו גם למי שבאו מחוץ למדינה לרכוש תבואה.

המדיניות הכלכלית של יוסף

איך הגיע יוסף למאגרים כל כך גדולים? איך שמר עליהם? אכן, מדובר בחוכמה רבה שהתגלתה אצל יוסף. במסגרת זו לא ננתח את כל מרכיבי התכנית החכמה שביצע יוסף במצרים, נעמוד רק על מספר רעיונות מקוריים שקבע יוסף ועל פיהם הצליח להגיע למאגרים כה גדולים.

ראשית, יוסף עשה סקר צריכה לאומי: מהי כמות המזון שצורך כל תושב. לאחר שחישב את כמות המזון הנחוצה לכל משפחה, חייב מס בגובה חמישית מהתבואה (20%) שביד כל תושב, למאגרי המדינה. לאחר מכן נותרו עוד כמויות תבואה רבות בידי האכרים, כי היו אלה שבע שנות שבע. במצב זה החליט יוסף לקנות לאוצר המדינה את כל העודפים. הכמות שצבר יוסף היתה גדולה מאד! כך מעיד הכתוב:

 "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד, עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר, כִּי-אֵין מִסְפָּר".

כמות גדולה זו איפשרה ליוסף להאכיל את כל תושבי מצרים והסביבה בכל שנות הרעב. גם על שמירת התבואה, שלא תירקב, חשב יוסף, וממצאים ארכיאולוגיים מעידים על בורות ענקיים המרופדים בשכבת חרס למניעת חלחול מים, שנמצאו במצרים, בהם ככל הנראה אחסן יוסף את התבואה הרבה.

כאמור, לא נאריך כאן בפרטי התכנית הכלכלית, אלא נמליץ לצפות בסרטון הבא המפרט את הרעיונות השונים, וכן מביא את ממצאי הארכיאולוגיה הדומים לסיפור המקראי- http://www.yahadoot.net/item.asp?id=364&cid=12.

ראיית הנולד כערך

אכן, מדיניותו החכמה של יוסף נלמדה במהלך הדורות על ידי כלכלנים רבים, אך צריך לראות בה תולדה של הכלל הבסיסי של "ראיית הנולד". מי שרוצה שחייו ימשיכו להתנהל היטב, באיזון, ברגיעה, בשיקול דעת, עליו להיות ער לבאות. עליו לחשוב מדי פעם על השגרה: האם היא עדיין תואמת את עקרונותיו הוא? את חוקי החברה? האם לא היתה לו סטייה משמעותית לאחרונה? כמו כן, בתגובות שהוא נדרש לבצע ביחס לאירוע כזה או אחר: האם התגובה נכונה גם לטווח ארוך, או, שמא, יש בה רק להרגיע רגש סוער, הגנה על כבוד וכדומה.

דוגמאות מחיי היום-יום

כדי להמחיש לעצמנו עד כמה "ראיית הנולד" היא ענין שבחוכמה, נשאל את עצמנו איך ראוי להגיב על:

  • מי שבלהט הויכוח הרעיף עלינו "קללה עסיסית"
  • מי שעקף אותנו בכביש בפס לבן ובמהירות נפרזת
  • מי שכבר שלוש פעמים, במשך השבועיים האחרונים, גורם ללכלוך חדר המדרגות
  • ועוד ועוד

 

היכן תופס ערך זה את ילדינו

חיי הילדים הם במקרים רבים "שיקוף" של חיי המבוגרים. במיוחד, כשיש להם הערכה/הערצה כלפי מי מאתנו. באופן טבעי, בגלל חוסר ניסיון חיים, אין ביכולתם של הילדים לראות את הנולד ברמה שלנו, אך ניתן לחנכם להתחיל לחשוב בכוון זה, ולהביא בפניהם דוגמאות מעולמם, המוכיחים זאת. לדוגמה: לחשוב עם הילד האם כדאי להמשיך ולהגיב במכות על מכות שחטף מחבר, או מה יכולה להיות התוצאה של איחורים רבים לבית הספר.

rsz_מקץסיפורי ילדים: איזהו חכם? הרואה את הנולד

הסיפור הראשון עוסק בראיית הנולד של זוג הורים ביחס למצב הכלכלי אליו הם עלולים להגיע, והתארגנותם הטובה שבאה עקב כך.

הסיפור השני הוא על שוטר קהילתי שמתוך ראיית הנולד, זכה להביא לצמצום התאונות בעיר בעזרת השקעה ומסירות מצדו.

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.