פרשת צו: סילוק חשד

Share

הדפסה

בעידן בו ניתן להתחקות ללא מאמץ רב, אחר תנועות של אנשים, או לבדוק אמינותו של פקיד באמצעים שונים, כמו פוליגרף, נדרשת אמינות גבוהה מבעלי תפקידים, שמא ייתפשו בכישלונם. אולם, לא תמיד מצליח חשוד להתנקות מחשד שהופנה אליו.

בפרשת "צו" מלמד אותנו משה רבנו לא להמתין שיגיע אליך חשד, אלא לסלק את החשד מבעוד מועד. וכך הצהיר משה לפני כל העם, כאשר מינה את אהרון אחיו לתפקיד הכהן הגדול:

"וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעֵדָה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת".  

כלומר, אל תחשבו שעל דעתי אני ממנה את אהרן לתפקיד הכהונה, אלא קיבלתי הוראה מה' לעשות כך.

שקיפות אצל משה רבנו

משה רבנו הוכתר כ"נאמן"– "בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.". בכל זאת לא ניצל משה את האמון הגדול שניתן לו על ידי הקדוש ברוך הוא עצמו, אלא הקפיד גם להראות נאמן ולגלות שקיפות מלאה בפעילותו. מאוחר יותר, כשיעורר קורח את חשדו במשה ויקהיל עליו חבורה גדולה של אנשים בטענה "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל-קְהַל ה'", ישיב לו משה בלשון ימינו: "אין בעיה, בוא נבדוק מי צודק", ובלשון הכתוב: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה', הוּא הַקָּדוֹשׁ". כלומר, הכל ניתן לבדיקה, ואני לא מסתיר מכם שום דבר.

"והייתם נקיים מה' ומישראל"

סיפור אחר שקרה במדבר, סמוך לכניסה לארץ, היה עם שניים וחצי השבטים: ראובן, גד וחצי שבט מנשה. לשבטים הללו היה מקנה רב, עדרים רבים של בקר וצאן. הבשן (רמת הגולן של ימינו) נכבש אז על ידי עם ישראל, והם פנו בבקשה למשה שיאשר להם להתנחל באיזור זה בגלל המקנה הרב. התנהל משא ומתן ארוך, שעיקרו היה הסכמה של משה, בתנאי שיילחמו תחילה יחד עם יתר השבטים על כיבוש הארץ, ורק אז ישובו לבתיהם בעבר הירדן המזרחי. במהלך דבריו אמר משפט שהפך לביטוי יסודי של שקיפות:

"וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל".

כלומר, לא די בכך שהנכם נקיים כלפי ה', הצופה ויודע כל דבר, ביודעו שעשיתם את הדרוש, אלא, עליכם גם לסלק כל חשד מהרואים אתכם ולהיות נקיים גם כלפי ישראל.

דרישה ציבורית לשקיפות

יותר ויותר ציבורים ויחידים בחברה הישראלית דורשים שקיפות של התנהלות בעלי תפקידים בנושאים שונים. להלן ציטוט מאחת הכתבות שפורסמו בתקשורת בנושא זה:

רוב גדול (80%) מחברי הקיבוצים, שהשתתפו בסקר בנושא האמון בבעלי התפקידים בקיבוץ, סבורים במידה רבה שרצוי, שתהיה שקיפות בשכרם של נבחרי ציבור בתפקידים מרכזיים בקיבוץ.

השקיפות הנתבעת היא לא רק בתחום הכלכלי, למניעת מעילות כספיות, אלא גם בתחום החברתי, כגון חשד לחריגה של בעלי תפקידים מסמכויות שניתנו להם, ביחס לעובדיהם.

הקשר בין שקיפות לנאמנות

מכל הדברים עד כה מתברר שלא ניתן להפריד בין נאמנות לשקיפות. מי שנחשב לנאמן, או מי שמעוניין להחשב כנאמן, עליו לנהוג בשקיפות מלאה ביחס לשולחיו. ראשית, מפני שזוהי הדרך הישרה. שנית, מפני שעלולים לרנן אחריו ובכך ייגרם זלזול בו ובמעמדו, חרושת רכילות ויצירת אוירה עכורה.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

ילדינו מקבלים משימות או שליחויות לביצוע. הם זוכים להערכה מאתנו בתום הביצוע, אך לא די בכך. חשוב שיתרגלו לדווח על פרטי ביצוע המשימה. למשל, בקניית מצרכים מסופר, למרות האמון שיש לנו כלפיהם, נבקש שיגישו לנו את החשבונית יחד עם המצרכים, גם כדי לבדוק אם לא טעתה הקופאית. אם שלחנו אותם לחברים ושבו הביתה מאוחר מהשעה שנקבעה, נבקש הסבר משכנע לאיחור, מבלי לתת תחושת אי אמון, אלא להרגיל לדווח על פרטי הביצוע.

סיפורי ילדים: סילוק חשד

הסיפור הראשון הוא על תלמיד שמצא דרך לסלק חשד מעליו בנושא כספי.

הסיפור השני הוא על מנהל בית ספר שהכרזתו בפני התלמידים וצוות המורים סילקה חשד מעליו.

אנו מודים לכל מי שענה למשוב ששלחנו, ובמידה ולא הספקתם עדיין ניתן להיכנס אל המשוב כאן (יש ללחוץ על הלינק). תודה רבה על המאמץ לשיפור האתר.