אחת הדרכים להשגת ביצוע מלא של משימה היא העברת הוראות מדויקות למבצעים. פרשת "שלח" מלמדת שמשה רבנו נתן הוראות מדויקות למרגלים, אלא שרובם חרגו מתפקידם

החיים מתנהלים בחלקם, בסוג של שותפות, בנטילת חלק בעשייה הכללית. שותפות זו אינה דוקא זו שבאה כתוצאה מהתארגנות של חבריה לקראת משימה מסוימת, אלא, פשוט, בעצם מיקומו של כל אחד מהחברה בתפקיד מסוים שבחר או ש"התגלגל אליו" בנסיבות חייו. כך, למשל, בחברה אחת ישנם רופאים, סוחרים, מורים, סנדלרים ובעלי תפקידים נוספים המהווים יחד חברה לחיים משותפים. בתוך חברה כזו תתכן גם התארגנות פנימית של קבוצה שהתגבשה להיות חברה סגורה למימוש יעד מסוים, או לשיפור תנאי חייהם, או מכל סיבה אחרת. בחברה כזאת המתנהלת על פי חוקים מסוימים, התפקיד המרכזי בה הוא מנהיג, ראש הקבוצה, שבידיו סמכויות מסוימות עליהן הוסכם באסיפת החברים. בסמכותו לשלוח שליחים לביצוע משימה מסוימת הנראת לו נצרכת לטובת הקבוצה. פרשת "שלח" מלמדת שההוראות לביצוע המשימה, השליחות, חייבות להיות מדויקות.

מי שלח? לאיזו מטרה?

ובכן, התורה מספרת על משה רבנו ששלח שנים עשר מרגלים לרגל את ארץ ישראל (- אז "ארץ כנען"). מטרת הריגול ברורה, להכין את הצבא לכיבוש בדרך יעילה, חסוכת נזקים וקרבנות. ההוראות לביצוע משימת הריגול היו ברורות:

"וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ, מַה הִוא; 
וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ – הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם רָב?
וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ – הֲטוֹבָה הִוא, אִם רָעָה?
וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה – הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים?
וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן?
וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים – יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים. (במדבר, י"ג:י"ח-כ')

אם נסכם את המשימה, נראה שהיא מתיחסת לשני דברים עיקריים:

  • היבט צבאי – האם העם יושב בערים מוקפות חומה להגנה – סימן לחולשתו, או בערים פתוחות – סימן לגבורתו,
  • היבט איכותי ביחס לארץ עצמה – האם היא פורייה, טובה להתישבות או לא. מה שלא נדרש מהמרגלים הוא פרשנות.

כלומר, המרגלים נדרשו לדווח על עובדות, אך לא להביע פרשנות  אישית ביחס לעובדות.

מה קרה בפועל? מה היתה תשובת המרגלים?

המרגלים שבו למחנה בערבות מואב ובידם תשובות לשאלות שנדרשו לבדוק. תשובותיהם התפצלו בין עשרה מצד אחד ושניים מצד שני. העשרה מסרו את הדווח שלהם העובדתי, אך הוסיפו לו פרשנות, שלא נדרשו לה:

"וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה.

 וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ. וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא – וְזֶה פִּרְיָהּ.

 אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם.

 עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן." (במדבר, י"ג:כ"ה-כ"ט)

כלומר:

  • היבט צבאי – עם חזק, יושב בתוך ערים בצורות
  • היבט איכותי, ביחס לטיב הארץ – ארץ זבת חלב והרי דוגמה מפירותיה הטובים

עד כאן מדובר בדווח עובדתי, אך בתוך הדווח העובדתי שילבו פרשנות שלא נדרשו לה, וחרגו בכך מתפקידם:

"אֶפֶס כִּי עַז הָעָם", כלומר, למרות הדווח החיובי שלנו על טוב הארץ, צריך לקחת בחשבון שהעם הוא עז, קשה להכרעה. את הפרשנות הזאת ניתן למקד במילה אחת, מאד משמעותית – "אפס", שפירושה – אבל. גם בשפת היום-יום שלנו מוכרת מילת היחס הזאת, כביטוי להסתיגות הדובר ממה שאמר.

כנגדם, הגיבו בדווחם שני המרגלים האחרים, הלא הם יהושע וכלב, ודברו בשבחה של ארץ ישראל וביכולת העם לנצח. תחילה הגיב כלב ואמר:

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָה, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ." (במדבר, י"ג:ל')

מכאן התפתח ויכוח של התנצחות בין עשרת המרגלים ליהושע וכלב. נצטט רק משפט אחד מדברי יהושע וכלב, הנאמר בהמשך הויכוח:

"  וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד. אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (במדבר, י"ד:ז'-ח')

כלומר, יהושע וכלב הגיבו ביחס לפרשנות המטעה של עשרת המרגלים. בדבריהם ביטאו לא רק את האמת הנדרשת, אלא גם תקפו את העזת המרגלים לחרוג מתפקידם ולהוציא דיבה על הארץ, בהבעת פרשנות מעוותת על יחסי הכוחות בין ישראל לעמי כנען.

מה גורם לאנשים לא לדייק?/ תסמונת "יהיה בסדר"

שאלה זו מתיחסת הן לנותני ההוראות והן למבצעיהן. ישנה בימינו אמירה, היגד מוטעה- "יהיה בסדר". מכוחה ובהשפעתה אנשים נוטים להעביר הוראות בניסוח כללי, לא מפורט, כי "יהיה בסדר" ואנשים "יבינו וישלימו " את מה שחסר…הטיב לבטא זאת, בנאום קצר, ראש ממשלת ישראל מר יצחק רבין ז"ל:

(מתוך: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1090511)

"אחת הבעיות הכואבות היא השם. שם פרטי ושם משפחה וזהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'. צירוף המילים האלה שרבים שומעים אותם בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא בסדר. יהירות ותחושת בטחון עצמי, כוח ושררה שאין להם מקום. ה'יהיה בסדר', אותה טפיחת כתף חברמנית, אותו קריצת עין אותו סמוך עלי, הוא סממן לחוסר סדר, לחוסר משמעת, למקצועיות שאיננה לבטלנות שישנה. אווירת החפיף היא לצערי הרב נחלת ציבורים רבים בישראל ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש'יהיה בסדר' פירושו שהרבה מאוד לא בסדר"

ובכן, המצב הוא הדדי. מי שלא מוסר הוראות מדויקות, מחר גם לא יבצע הוראות במדויק. האוירה הכללית של "סמוך, יהיה בסדר" היא בעוכרינו. חייבים להתנער ממנה.

מהי הדרך לתיקון המצב?

כדברי מר יצחק רבין ז"ל, אמירה, היגד, זה מכסה על מידות לקויות: "יהירות ותחושת בטחון עצמי, כוח ושררה שאין להם מקום". הפתרון נמצא בתיקון המידות האלה. חייבים להיות מודעים למידות הבסיסיות הקיימות בנו והמנחות אותנו בתגובות ובהוראות. כנגד יהירות – נתמלא בענווה, בצניעות; כנגד תחושת שררה על אחרים – ענווה, כנגד בטחון עצמי – נחשוב שהיידע והמקצועיות נמצאים גם אצל אחרים. ביהדות, הדברים מפורסמים, שמידות הן בסיס לכל התנהגות, תפקוד, אמירה וכל מה שיעשה האדם, בהשפעת מידותיו יעשה.

היכן פוגשים ילדינו ערך זה

ילדים אוהבים סדר. אוהבים לקבל הוראות מדויקות. אחת הבעיות של חוסר משמעת, מקורה בכך שהילד לא שמע הוראה מדויקת, כך ש"השלים" פרטים במשימה שנדרש, על דעת עצמו. חובת ההורה/המורה לתת הוראות מדויקות וגם לעקוב אחר ביצוען, ולהתיחס לביצוע בהתאם.

סיפור ילדים: דיוק בהוראות

הוא על ילד שהזמין חברים לשחק בביתו במשחקים שונים. לקראת ארוחת הערב, אליה הזמין את חבריו, ביקש מהם לסדר את המשחקים. החברים סידרו כהבנתם, אך הסידור לא היה לשביעות רצונו של האבא. הוא הרגיל את בנו, שצריך לסדר את המשחקים סידור מלא, כולל מיקום החלקים בקופסה. התברר שהחברים לא קיבלו הוראה מפורטת, מדויקת, שתכלול גם סדור של חלקי המשחק שבתוך המארז. הילד הבטיח שמכאן ולהבא יקפיד לתת הוראות מדויקות.

 

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.