הסיפור שייך למאמר פרשת ראה: איזון המידות. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"אמא, אני יותר לא יוצאת לבד מהבית…" הכריזה נועה  לאמא אסנת

נועה היא בת 10 ונחשבת כילדה אמיצה, כך שאמירה זו הפתיעה מאד את אימה אסנת.

"את מתכוונת בלילה, נועה?"

"לא, גם ביום"

"מדוע? מה קרה פתאום?"

"בזמן האחרון משוטטת חפשי בשכונה להקת כלבים ללא בעלים מלווים"

"כמה פעמים נתקלת בלהקה כזו?"

"בימים האחרונים, זה קורה כל יום. לפני שבועיים זה קרה פעם בכמה ימים"

"אני אפנה למחלקת ש.פ.ע. (=שיפור פני העיר) של העיריה ואשמע את תגובתם"

"תודה, אמא, רק כדאי להוסיף, שלא רק אני פוחדת. כל החברות שלי גם כן פוחדות"

"הלו, מחלקת שפע? אני מבקשת להודיע שכבר כשבועיים משוטטת בשכונתנו להקת כלבים זרה ללא בעלים מלווים" הודיעה אסנת.

"תודה על הודעתכם. נבדוק כבר את הענין ומחר נתקשר להשיב לכם" 

בבדיקה שעשו עובדי מחלקת ש.פ.ע. אכן אימתו את ההודעה ושבו למשרדם ודנו בדרכי הטפול. עלו הצעות שונות.

"אבי, אני מבין את הכעס שלך על המערכת. אני מבקש ממך שתשתחרר מהכעס ותציע הצעה מעשית" ניסה יוסי מנהל המחלקה להרגיע את אבי, אחד העובדים.

אבי מתלונן על התופעה כבר מספר חודשים והובטח לו שהעניין יטופל, אך לשווא, לא נעשה דבר.

"ברצוני להתיחס, חברים יקרים, להצעתו של אבי ביחס למיגור התופעה." ביקש  יוסי

"הצעתו של אבי היא להעלות את הכלבים בלילה לרכב ולהוריד אותם הרחק מהיישוב. זו הצעה לא יעילה כי מי שגידל פעם כלב בביתו יודע שחוש ההתמצאות שלו גבוה והוא יידע לחזור הנה. אגב, לפני כמה שנים ניסו לבצע רעיון כזה והוא נכשל מהסיבה הזאת"

"אם כן, מה אתה  מציע, יוסי?"

"דברתי עם הוטרינר שלנו, והוא מצא בית מחסה במרכז הארץ לכלבים משוטטים מטעם אגודת 'צער בעלי חיים'. אני חושב שזה רעיון טוב. מה דעתכם?"

"גם לנו הרעיון נראה טוב ומבטיח" השיבו רוב החברים

"תודה לכם. אם כן, נשתדל לבצעו תוך מספר ימים"

ההסכמה של בית המחסה לכלבים, הגיעה.

"אבי, אני מבקש שתתלווה להסעת הכלבים לבית המחסה. בסדר?" ביקש יוסי

"מדוע אתה פונה דווקא אלי?"

"ראיתי את הכעס שלך על הכלבים וחשבתי שהדרך להרגיע אותך היא לא רק בדיבור שלי אתך, אלא גם בעובדה שאתה תלווה אותם למקום מסודר בו יודעים לטפל בכלבים. עבורך זהו איזון המידות, בין הכעס למתינות"

"תודה לך יוסי. שכנעת אותי. אני מזהה בך כישרון פסיכולוגי. ידעת לאבחן את הבעיה שלי וגם להציע לה פתרון…"

אבי הצטרף לוטרינר, לרכב שהוביל את הכלבים. הם הגיעו למקום. אבי התפעל מאד מתנאי השהייה לכלבים במקום. "פנסיון לכל דבר" הגדיר

"יוסי, אני רוצה שוב להודות לך. הגענו לשם וראיתי במו עיני שניתן להיפטר מכלבים בדרך שהיא גם מוסרית וגם יעילה."

"אבי, אני רוצה להסביר את העיכוב שהיה עד כה בטיפול. ההצעה שלך אז היתה אמנם מהירה לביצוע, אך, כאמור, לא יעילה. הפתרון שביצענו עתה, לא יכולנו לבצעו עד קבלת ההסכמה מבית המחסה לכלבים. ההסכמה שלהם התעכבה והגיעה אתמול, ומייד ניגשנו לביצוע."

"ועוד משהו מעניין אוסיף. גם בפרשת השבוע אנחנו מוצאים את הצורך החיוני לאיזון המידות. כשיש אילוץ להעניש בעונש מיתה הרבה אנשים, יש חשש שרגש הרחמים "יתרוקן" מלב מבצעי העונש. באה התורה ומבטיחה להם: " וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע  לַאֲבֹתֶיךָ" (דברים, יג:יח)"

הצעת דיון

  1. האם גם אתם פוחדים מלהקת כלבים משוטטת בשכונתכם?
  2. מה היה הרעיון של אבי כפתרון לבעיה? מדוע הוא נשלל?
  3. איזה איזון מידות היה אצל אבי?
  4. האם תוכלו גם אתם למצוא דוגמה לאיזון מידות נצרך?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com

 אם אהבת את התכנים שלנו, את הסגנון, ואת החזון, אנו נשמח לשמור איתך על קשר. אנא מלא את הפרטים שלך בטופס. אנו נשלח במייל רק דברים טובים ומועילים לחינוך ילדיך למידות טובות.