הדפסה"זאת הפעם החמישית שהוא פוגע בי. די! אני לא יכול יותר", התפרץ רועי הביתה בזעם וביטא כעסו מול אמא רחל.
"שלום רועי, ברוך הבא. שב בבקשה …", בקשה רחל להרגיע את בנה.
"אני מבינה שמישהו הכעיס אותך. תוכל לשתף אותי, בבקשה?"
"אמא, את מכירה כבר את הסיפור הזה. פשוט תכפילי אותו בחמש…שוב ושוב מעליב אותי אבי, בלי שהעלבתי אותו"
"זה לא מדויק. הסיבה למריבה משתנה מפעם לפעם. וכדאי להתיחס לכל אירוע בפני עצמו ולא 'לשכפל' אותו באופן שטחי"
"אמא, אפילו המחנך כבר התיאש קצת מהסיכוי להרגיע אותו"
"טוב, רועי, בוא ספר לי את האירוע שקרה היום"
"השבוע יוסי ואני תורני כיתה. ניקיתי את הלוח בהפסקה ויצאתי לשחק. אבי יצא בהכרזה לכל מי שרק שמע אותו: 'איזה ניקוי?! ככה מנקים? בשבוע שעבר, בתורנות שלי, ראיתם כמה היה הלוח נקי לקראת כל שיעור?'. איך לא אעלב מזה, אמא!"
"קודם כל, אתה לא צריך לקחת את הביקורת אליך בלבד. גם יוסי תורן השבוע. שנית, תשאיר למחנך להתיחס לניקוי הלוח. גש אל המחנך בהפסקה ושאל אותו אם הוא מרוצה מניקוי הלוח השבוע"
"אמרתי לך שהמחנך התיאש כמעט מהטיפול בתלונות כלפיו"
רחל, אמו של רועי, החליטה להמתין עד הערב ולהתיעץ עם אבא נועם בהמשך הטיפול.
"רועי, אני מרגישה קצת קושי בשיחה שלנו. כדאי שאני אתיעץ עם אבא בערב ונראה מה לעשות"
"אין בעיה, רק שהסיפור הזה עם אבי ייגמר כבר"
"נועם, מה דעתך על רצף האירועים של אבי עם רועי שלנו?"
"יש לי מחשבה בנושא. אני מכיר קצת את הרקע של אבי. הוא גדל בבית עם הרבה קשיים. נראה לי שהוא מחפש בבית הספר איזושהי הזדמנות לפרוק את הכעסים שמצטברים אצלו…"
"אבל מה אשם רועי שלנו? מדוע הוא מרבה לפגוע בו?"
"אינני יודע. בואי נקבע פגישה עם היועצת של ביה"ס בשיתוף המחנך ונשמע מה הם אומרים"
נקבעה פגישה בבית הספר. המחנך והיועצת נפגשו עם הורי רועי.
"שלום לכם, נועם ורחל. אתם זימנתם את הפגישה הזאת. בבקשה…"
"יושב כאן המחנך. אנחנו לא מחדשים דבר. לצערנו זו הפעם החמישית שאבי מעליב את בננו רועי על לא דבר"
"צודקים אתם. אני מודה לכם על זימון הפגישה הזאת, גם אני זקוק לה, כי עם כל הרצון הטוב שלי להשכין שלום ביניהם – לא הצלחתי עד כה" אמר המחנך.
"תודה לכם", אמרה היועצת. "אני חייבת להקדים רקע לסיפור של אבי. אבי גדל בבית עם הרבה קשיים. אתם יודעים רק על ההעלבות שלו כלפי בנכם, אך בבית הספר אנחנו מרגישים אותו יותר מדי…השבוע הוא התחיל טיפול מיוחד שאמור להרגיע אותו ולעזור לו להתמודד עם הבעיות איתן הוא מגיע אלינו. בואו נתאפק למשך שבועיים. ניתן הזדמנות הצלחה למהלך החדש. לאחר שבועיים אשמח לשמוע מהמחנך על המצב בכיתה: האם חלה רגיעה קלה בהתנהגותו."
"מקובל עלינו. תודה לך היועצת, תודה לך המחנך. נקוה כולנו לטוב" הודו ההורים וחזרו הביתה.
"רועי, הפגישה עם היועצת והמחנך היתה טובה. בוא נתאפק למשך שבועיים וניתן לבית הספר הזדמנות להצליח באיזשהו רעיון חדש שהציעו"
"תודה לכם אבא ואמא על המאמץ שעשיתם. גם אני מתחיל לחשוב שאולי קשה קצת לאבי בבית…"
"אמא, יש לי הפתעה בשבילכם: אבי ניגש אלי היום בהפסקה, ביקש ממני סליחה. הרגשתי שהוא מבקש מכל הלב, וסלחתי לו, כמובן"
הצעת דיון
- מדוע היה קשה לרועי לסבול את ההעלבות של אבי כלפיו?
- האם התיאשה האמא של רועי מריבוי האירועים, או שחשבה על רעיון אחר? מהו?
- מה אתם יכולים לומר על הרצון של האמא לפתור את הבעיה של ההעלבות, במקום לבקש מבית הספר להעניש את אבי?
- האם גם אתם מכירים ספור על רצון של מישהו להשיג שלום?
קרדיט איור: ענבל גיגי בוסידן igigib@gmail.com