כח הדיבור של האדם הוא המבדיל העיקרי בינו לכל הנבראים. דרכו מבטא האדם את ייחודו ומעלתו. פרשת "אמור" מלמדת על עונש חמור שהוטל על מי שהשתמש בכח זה להזיק.

חיי האדם מלווים הם בהוראות חשובות להשגת חיים איכותיים. פרשת "קדושים" מלמדת שגם בתחום המסחר חייבים להיות ישרים, ולהקפיד שהמשקולות, למשל, יהיו תקינים.

שיטת הפרסים הנהוגה בקרב הורים ומורים, שנויה במחלוקת מאז ומתמיד. פרשת "אחרי מות" מלמדת שעל האדם לשאוף לכך שימצא הנאתו בעצם קיום המצווה, ללא ציפייה לשכר.

האדם מורכב מגוף ונשמה. כשגופו חולה, הוא נעזר בתרופות המחזירות לגופו את האיזון. פרשת "מצורע" מלמדת שישנה גם מחלה רוחנית, והטיפול בה על ידי ריפוי רוחני.

הדבור הוא אמצעי התקשורת המשובח שיש לאדם. בעזרתו הוא מבטא כל שבדעתו ובלבו לאחרים. פרשת "תזריע" מלמדת שהדבור עלול ליהפך מעונג לנגע, אם המדבר לא שולט בו.

מהו המשותף ל"שבת קודש", "עם קדוש" , "מקדש"? קדושה! עם ישראל אכן קדוש מכל העמים בכל תחומי חייו. פרשת "שמיני" מלמדת על מעשה קשה שגרם לקידוש ה' ולכיבודו.

מה עולה לנו במחשבה כשמזכירים לפנינו את המילה "תמימות"? אולי חוסר התחכמות, טיפשות. פרשת "צו" מלמדת על משמעות נוספת למילה זו – ערך עליון שזכה בו אהרן.

בחברה מתוקנת קיימת הנהגת על בדמות ראש ממשלה וכדומה. פרשת "ויקרא" מלמדת שהנהגה רוחנית ראויה לכינוי "עיני" הקהל, בהיותה מכוונת את העם לחיים איכותיים.

האדם מורכב מגוף ונשמה. הנשמה היא חלק מה', כביכול. פרשת "פקודי" מלמדת על כבוד ה' ששכן במשכן לאחר שזכו בני ישראל לבנותו מתרומותיהם, "נשמה" בעוצמה רבה!

חכמה, מקורה, כידוע, במוח. בחשיבה טובה של מוח טוב מפיקים תוצאות טובות. פרשת "ויקהל" מלמדת שלמלאכת המשכן נדרשה חכמת-לב, שהיא שילוב מיוחד של החכמה עם הלב.