כשברא ה' את האדם נתן לו רשות לשלוט בכל הנבראים לשימושו המועיל. פרשת "אמור" מלמדת שאין זה כולל "צער בעלי חיים". אלא, חובה להשתמש בהם באופן מבוקר ורגיש.

אהבה היא ערך חשוב ביותר לכל אדם באשר הוא. מצווה מרכזית ביהדות היא אהבת ישראל. פרשת "קדושים" מלמדת שחובה לאהוב גם את הגר, ולקרבו, אף יותר מאהבת ישראל.

יחסי אנוש בדרך כלל מותנים: בהתאם ליחס המתקבל מגיע היחס מהנותן ולהיפך. פרשת "אחרי מות" מלמדת שיחס ה' לעמו לא מותנה במצבו הרוחני, אלא ה' אוהב אותו תמיד.

העולם מתנהל על פי חוקים מסוימים. חשוב גם לדעת שחיי הרוח שלנו מתנהלים בחוקיות מסוימת. פרשת "מצורע" מלמדת שישנה חוקיות לטומאת הצרעת ולטהרתה ואין לשנותה.

קדושה היא הבדלה. היא דרגה רוחנית גבוהה אליה צריך כל יהודי לשאוף. פרשת "תזריע" מלמדת שמצות ברית מילה היא אחד הסימנים הגדולים לזהות יהודית ולקדושת חייו.

ישנם כוחות נפש הטבועים באדם ולא תמיד הוא מודע להם. פרשת "שמיני" מלמדת על גבורת נפש מיוחדת שגילו אהרון ובניו כשאירע להם אסון – פטירה של שני בני אהרון.

הבגדים היו מאז ומתמיד אביזר חשוב בחיי האדם. הם הוסיפו לו כבוד ומציגים אותו יפה בעיני אחרים. פרשת "צו" מלמדת שיש גם צורך ביחס הפוך: כיבוד האדם את בגדו.

רבים מבני האדם מעריכים אנשים על פי סימנים חיצוניים: הופעה מרשימה וכדומה. פרשת "ויקרא" מלמדת שיש להעריך את העני בזכות הפנימיות שבו, נפשו המיוחדת.

טבעי לבצע משימות באופן עצמאי. פרשת "ויקהל" מלמדת על חשיבות השיתוף, אף במשימות גדולות כעשיית המשכן וכליו. השיתוף מפתח תחושת שייכות לנושא ואחריות כלפיו.

טבעו של האדם להעריך מעשיו של האחר על פי נתונים גלויים. פרשת "כי תשא" מלמדת על החובה ללמד זכות, לבדוק נתונים נוספים, נסתרים, שלעתים הם הגורמים עיקריים.

מה הם השיקולים בבחירת מועמד לתפקיד צבורי? כשרונותיו? קרבתו המשפחתית? פרשת "תצוה" מלמדת שהשיקול הערכי חשוב ביותר. תחילה יש לבדוק שהאדם מתאים במידותיו.

חיי היומיום שלנו אינם רצופים פעולות קדושות במשמעות המקובלת. פרשת "תרומה" מלמדת אותנו על יחס של כבוד לקודש. יחס זה בהחלט יכול וצריך להשפיע על חיי החול

לא נעים לאף שופט לגזור עונש כל שהוא על נאשם. בכל זאת הוא עושה זאת לתיקון העולם. פרשת "משפטים" מלמדת שיש דין אחד לכולם, לפשוט שבעם כמכובד ביותר.

לא נעים לנו לקבל תוכחה, גם לא להוכיח אחרים. אך, אם נזכור שאין אדם שאינו טועה, נסכים לקבל תוכחה וכן להוכיח מתוך אהבה. כך נבנה חברה טובה וישרה יותר

מהו הגורם המכריע בהשפעה על תדמיתו של עם, של האנושות בכלל? החינוך. פרשת "בשלח" מלמדת אותנו שחינוך טוב של עם מתחיל בצעדיו הראשונים וכך גם בחינוך ילדים.

הענישה הפכה להיות חלק מנוהל תקין לשימור התנהלות נכונה בחברה ובמערכת חינוכית. פרשת "בא" מלמדת שחובה להציב מטרה לענישה. ללא מטרה, לא תושג תוצאה טובה.

קיום הבטחה הוא מהתופעות הנדרשות ביותר בימינו. היחס בין הבטחות לקיומן הוא שלילי. פרשת "וארא" מלמדת אותנו שה' מקיים לעם ישראל הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו.

מידת הענווה היא מן המידות החשובות והיסודיות ביותר, אך מהקשות לרכישה. פרשת "שמות" מלמדת אותנו על משה רבנו שזכה להתעטר במידה זו באופן בולט במיוחד.

חינוך ילדים הוא הבסיס לכל חיינו המשפחתיים, החברתיים והמדיניים. להצלחת החינוך דרושים כמה תנאים. פרשת "ויחי" מלמדת אותנו על אחד המכריעים שבהם – הסביבה.