הנטייה הטבעית של בן אדם היא לחמול על בעל חיים. אך, כשרצונו ליהנות ממנו זה מתנגש עם הצער של בעל החיים. פרשת "כי תצא" מלמדת שחובה עליו להיזהר מלצערו.

"שלום". מושג כה יקר ומבוקש! לעתים מנסים לכוף אותו כשאין תנאים בסיסיים לקיומו. פרשת "שופטים" מלמדת על החובה לדרשו גם במצב מתוח בין מדינות, כשהן על סף מלחמה.

המושג "בחירה" מוכר לנו בהיבטו הפרקטי: ברכישת מוצרים וכדומה. פרשת "ראה" מלמדת שגם בדבר המהותי ביותר– החיים– ניתנת לאדם "בחירה חופשית", איך ייראו חייו.

טבעו של אדם לשכוח דברים שהשאירו אצלו רושם חלש. פרשת "עקב" מלמדת אותנו שחובה לזכור את יציאת מצרים לקראת הכניסה לארץ, כי בה היתה יד ה' חזקה נגד אויבינו.

המילה הנפוצה "בבקשה" מתלווה לבקשת דבר מה. כך התחנכנו מילדות בבואנו לבקש משהו. פרשת "ואתחנן" מלמדת אותנו על עוד מרכיב בבקשה: לשבח את מי שפונים אליו.

האדם נברא עם כישורים רבים. חלקם הוא מצליח לפתח, לשכלל, והם עומדים לשירותו לאורך ימים. לעתים נזקק הוא לעזרת...

אנשים בוחרים לשכנע את עמיתיהם בדרכים שונות. פרשת "מסעי" מלמדת אותנו שהשכנוע בחנופה, בהבעת דברי שבח לאיש שיחנו, היא פסולה, כיון שהיא "עוקפת" ולא ישירה.

הדיבור הוא כלי הביטוי היותר משמעותי של האדם. בימינו קיימת תרבות דיבור מפותחת, אך לא כולה כשרה. פרשת "מטות" מלמדת שיש קדושה לדיבור וחייבים לקיים נדר.

השאיפה לשיפור תנאי החיים, צריכה לבא מתוך אהבת החיים, ולא בגלל צרות עין וקנאה בהצלחת חבר. פרשת "פינחס" מלמדת אותנו על מידת "עין טובה", לשמוח בטובת החבר.

מי לא אוהב להתברך? מי לא מגיב קשה על קללה? מתברר שלא הקללה ולא הברכה מוחלטות על ידינו, אלא מקור הברכה, ה', הוא המחליט אם להחיל את הברכה או את הקללה.

בעידן החדש, רווחת הדעה שאת הכל ניתן לדעת. בפרשת "חוקת" מלמדת התורה שגם תלמידי חכמים, אינם מסוגלים לחקור ולהבין את סודה של פרה אדומה, למשל.

תרבות דיבור נכונה מאפשרת הבעת דעות חלוקות ובלבד שיהיה זה באוירה טובה, לא מתלהמת. פרשת "קורח" מלמדת אותנו על נזק חמור מאד שגרמה מחלוקת על רקע אישי.

התפתחות אמצעי התקשורת הרבים והמגוונים מנגישה אותנו להמון מידע הרבה יותר מבעבר. פרשת "שלח" מלמדת אותנו שישנו מימד נוסף, אמוני, שמשפיע על פרשנות החושים.

תיקון החברה הוא בהפעלת בקורת ותיקון המעוות. הדברים אמורים ביחס לעברות של ממש. אך, פרשת "בהעלותך" מספרת לנו שצדיקים, ה' מקפיד עליהם גם על עברות קלות.

התרבות הרווחת מאפשרת לפרט לנהוג בחופש: חיי הוללות וכדומה, כל עוד הדבר לא פוגע בזולת. פרשת "נשא" מלמדת על "נזיר", מי שקיבל על עצמו להימנע ממאכלים שונים, כדי לשמור על רמה רוחנית טובה.

משמר כבוד הוא אחד מסימני ההיכר החשובים של כל מדינה. פרשת "במדבר" מלמדת אותנו על משמר הכבוד הייחודי שהיה לעם ישראל כבר במדבר, טרם היכנסו לארץ ישראל.