גבורת נפש

עולם הרגשות באדם מביא אותו לעתים לסערה פנימית. בשורה קשה על פטירת קרוב, למשל, גורמת לצער עמוק. ככל שמדובר בקרוב יותר ובצעיר יותר, כך יגדל הצער. בפרשת "שמיני" מובא סיפור אסון פטירתם הפתאומית של האחים נדב ואביהוא, בניו של אהרון הכהן ואחיהם של אלעזר ואיתמר, ביום חנוכת המשכן. האחים הצטוו לנהוג בגבורה נפשית, לא לנהוג מנהגי אבלות המקובלים בפטירת קרובים, אלא להמשיך ולעבוד את עבודתם במשכן, כמתוכנן. נדרשה מהם גבורה עילאית, להתאפק ולכנוס את צערם פנימה, ולראות את עבודתם כשליחות עליונה, צו א'לוהי, הגובר על הצער האישי שלהם.

למאמר המלא וסיפור ילדים על המידה "גבורת נפש"

כעס

לכל מנהיג יש לעתים טעות, תגובה לא רצויה. הביטוי העממי אומר: "מי שלא עושה – לא טועה"…האסון הקשה שקרה ביום חנוכת המשכן, בו נפטרו שני האחיינים של משה – נדב ואביהוא, גרם לצער גדול. יתכן וצער זה גם גרם למעט בלבול, ולמשה היתה ביקורת שגויה על אלעזר ואיתמר מתוך כעס: "וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר:  מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וכו' " (ויקרא, י':ט"ז-י"ז). בכל זאת, לאחר ששמע הסבר מאהרון אחיו על מה שעשו הוא ובניו, שמח והודה בטעותו.

למאמר המלא וסיפורי ילדים על המידה "כעס"

צידוק הדין

דרך העולם היא שאדם נפרד מחיי העולם הזה לאחר "מאה ועשרים" ועובר לעולם הנשמות. כשזה קורה לאחר אריכות ימים ושנים, מצטערים, אך לא במידה רבה כמו על פטירת אדם צעיר. נדב ואביהוא נפטרו צעירים באופן פתאומי ובשעה שכל העם חוגג את חנוכת המשכן והשראת השכינה בו. הצער של אהרון אביהם היה גדול מאד, אך פרשת "שמיני"
מלמדת שתגובתו היתה מיוחדת – אצילית, הנובעת מתוך אמונה גדולה בהשגחת ה'. וזהו תיאור האירוע הקשה בלשון התורה:

 "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא, י':א'-ג'). אהרון הצדיק עליו את הדין, לא הרהר אחר הנהגת ה', אלא קיבל את האסון באמונה רבה.

קידוש ה'

קדושה היא הבדלה. עם ישראל הוא קדוש, בהיותו נבדל מהעמים בכל הליכותיו, חוקיו והנהגותיו. לעם ישראל יש תפקיד – לקדש את ה' בעולם. כלומר, להביא את העמים עם הזמן להאמין בה' ובהנהגתו את העולם. תפקיד זה חל על הכלל ועל הפרט. כל אחד מישראל גם כן חייב לקדש את ה', כלומר להביא לידי הערכת ה' כמנהיג. פרשת "שמיני" מלמדת שפטירתם הפתאומית של נדב ואביהוא, בניו של אהרון הכהן, שגרמה לזעזוע קשה בתוך העם, היתה לה משמעות רוחנית גבוהה. ביום חנוכת המשכן, כשכבוד ה' הופיע לעיני כל העם, חשוב היה להמחיש לעם שעבודת הכוהנים במשכן צריכה להיות בזהירות רבה. כל שינוי מההוראות עלול להביא אסון. רק הכרה בעבודת ה' כשירות נעלה, מלכותי, הדורש דיוק ורצינות בהתאם, הבנה שדרכי השירות וחוקיו באים ממקום עליון ולא נתונים לשיקול דעת אנושי, רק הכרה כזאת מאפשרת השתייכות לקבוצה הנכבדה – משרתי ה', הכוהנים.

חידת המידות

ילדים יקרים, שימו לב.

בחידה שלפניכם רמוזה אחת מארבע המידות שבפרשה. עליכם למצוא איזוהי. בהצלחה.

"תמיד אני הוא זה שמוותר.

די עם זה, לא יכול יותר"

"אינך צודק, ילדי החמוד

בכך רואים שאתה מתמודד"