Share

הסיפור שייך למאמר פרשת בא: זריזות. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"אינני רוצה ללכת עוד לבית הספר!", הכריז דן בבוקרו של יום יפה. "מדוע? מה קרה פתאם?", שאלה אמו נעה. "נמאס לי לקבל עונשים!" השיב בכעס. לאחרונה מרבה דן לאחר לבית הספר. הוא נענש על ידי המורה, ההורים הוזמנו לשיחה, אך הבעיה לא נפתרה. נועה מכירה היטב את בנה דן והחליטה לא לדרוש ממנו ללכת לבית הספר, אלא לתת לו להתבונן במעשיו.

דן לומד בכיתה ד' והישגיו הלימודיים טובים. תעודת המחצית שלו היתה כל כך טובה, עד שהמורה צרפה לה תעודת הוקרה מיוחדת בה ציינה את התקדמותו היפה מתחילת השנה. בעצם, לולא בעיית האיחורים, נחשב דן לאחד ממצטייני הכיתה. אמא פנתה לעבודות הבית, נגשה למטבח להכין את ארוחת הצהריים ותוך כך שאלה את דן:

"מה תעשה בבית?"

הבעת פניו של דן היתה נעימה, הוא שמח לגלות שאמא לא כועסת על החלטתו ולא דורשת ממנו ללכת בעל כורחו. "אתמול למדנו בשיעור טבע על הנמלים. זה היה מעניין ורציתי לקרא עוד עליהם" 

"דן, כל הכבוד. זה רעיון נפלא", השיבה אמו, "ראה, יש לנו בספריה כרך מיוחד של אנציקלופדיה על זוחלים. תמצא כבר שם פרק על הנמלים."

"אמא, כבר מזמן לא פתחתי אנציקלופדיה", השיב דן, "כשהמורה דורשת עבודת חקר, אני פונה ישר למחשב ומוצא הרבה חומר בויקיפדיה"

"אתה צודק, אבל השבוע ארעה תקלה במחשב והוא עדיין לא תקין. ובכלל, דע לך שרוב החומר שנמצא בויקיפדיה מקורו בספרים"

דן ניגש לספריה, מצא את הפרק על הנמלים, קרא בו ושקע בקריאה במשך שעה ארוכה. אמא נזכרה שביום אתמול אחר הצהריים גילתה בחצר הבית קן נמלים. היא פנתה לדן והציעה לו לפוש מעט מהקריאה ולצאת לחצר להתבונן בהן. דן שמח על הרעיון, ויצא להתבונן בהן. האמת היא שכל ילד מכיר נמלים, אבל הפעם החליט דן שהוא משקיע בהתבוננות. הוא קרא בספר על המזון שלהן, וגילה שמספיק לנמלה כמות של גרגר חיטה וחצי לכל ימי חייה!

מה גילה דן בתצפית על הנמלים?

ראשית, סיקרן אותו לבדוק מהי כמות המזון שהן צורכות? להפתעתו, זה היה רחוק ממה שהן צריכות…כמויות הגרגרים שהובילו הנמלים לקן היו גדולות פי מאה ויותר! נקודה אחרת שהעסיקה אותו היתה: מדוע הן לא נחות לרגע? מתברר שהן פועלות ברצף, כל הזמן. זה האופי שלהן! לאגור ולאגור! הנקודה הכי רגישה  בהתבוננות שלו היתה לגלות שהן זריזות. לא רק שאינן נחות, אלא הן צועדות אל הקן ומן הקן חזרה בזריזות רבה.

"לך אל נמלה עצל"! החליט דן לאמץ לליבו את המלצת שלמה המלך במשלי. "זהו, אם הנמלה יכולה, גם אני יכול." החליט ובקש מאמא לעזור לו לכתוב מכתב למורה. בין היתר כתב: "למדתי מהנמלים את מידת הזריזות. יש בי את היכולת להגיע בזמן לבית הספר, אין צורך שאקדים לקום מהמיטה, אלא, פשוט, עלי להחליט להזדרז.". כך אמר דן, ואכן, מעתה ואילך כמעט והפסיק לאחר לבית הספר.

הצעת דיון

  1. מדוע לדעתכם לא כעסה נועה על בנה דן שהחליט לא ללכת לבית הספר?
  2. מה למד דן מהנמלים?
  3. איך הגיע דן להבין את התנהגותם המיוחדת של הנמלים?
  4. ספרו על מעשה שעשיתם בזריזות.