סיפור ילדים: משפחה שכזאת!

"אמא, אני פשוט לא מבינה איך יעל מצליחה להגיע כל יום בזמן לבית הספר" פתחה נועה  את דבריה בהתפעלות רבה, כשחזרה מבית הספר עם תעודת "מחצית" בידה.

"למה זה נראה לך מיוחד? כל התלמידות בבית הספר אמורות להגיע בזמן, ורובן אכן לא מאחרות. מה המיוחד ביעל שאת מתפעלת ממנה?"

"אמא, הקשיבי בבקשה. יעל היא הבת הששית במשפחה שבה יש עשרה ילדים. לי קצת קשה להגיע בזמן כשיש לי עוד שלושה אחים בלבד, אז איך היא כן מצליחה?!."

"נועה, בתי היקרה, יש לי חדשות בשבילך…"

"למה את מתכוונת, אמא, התחלתי לספר על יעל ויש לך עכשיו משהו אחר לספר לי?"

"לא, אני מתכוונת להישאר בנושא של יעל, רק שיש לי היום הרבה מה לחדש לך בנושא"

"אני סקרנית לדעת איך את שנמצאת בבית יודעת יותר ממני…"

"כן, נועה, את זוכרת שהיתה אספת הורים לפני שבועיים? באספה זו סיפרה לנו המחנכת על משפחה אחת בבית הספר שיש לה 'נציגים' כמעט בכל הכיתות והיא פשוט מיוחדת"

"את מתכוונת למשפחה של יעל?"

"כן, משפחת כהן שזכתה לעשרה ילדים, כן ירבו, והילדים שלהם מצטיינים בהרבה דברים: בהגעה בזמן ללימודים, בחברתיות שלהם, ובכלל, הם נחשבים לילדים חמודים בעיני המורים והחברים שלהם גם יחד"

"אמא, אני חושבת שהמחנכת שלי לא סיפרה לכם את הכל. אני לומדת עם יעל ויש לה קצת קשיים בלימודים"

"נועה, לא נעים לי לשמוע דברים לא טובים על אף אחד, במיוחד לא על חברה שלך. בכל זאת אני רוצה שנחשוב על הדברים הטובים שיש לילדי המשפחה. הם חביבים על חבריהם, מגיעים בזמן ללימודים, נקיים ומסודרים בדרך כלל. אלה מעלות חשובות ביותר. הלוואי שנאמץ אותן לנו"

"מה הסיבה, אמא, שהמורה החליטה לספר לכם על משפחת כהן?"

"נועה, את יודעת טוב ממני שיש מה לשפר בהתנהגות של חלק מהבנות. המורה רצתה להשיב לאחת האמהות שטענה שיש לה קשיים בהתארגנות שלה בבוקר עם הילדים. לאותה אמא יש ארבעה ילדים בבית. לכן, החליטה המורה לספר בשבחה של משפחת כהן שילדיה מצטיינים בהגעה בזמן ובהתנהגות למרות העומס שקיים בבית מדי בוקר."  

לאחר ארוחת ערב, בקשה נועה להראות להוריה את התעודה

"נועה, יש לך תעודה משעממת…" פתח אבא דן את התיחסותו לציונים

"סליחה, אבא, מה משעמם בתעודה? אתה לא רואה את הציונים הטובים שלי?"

"לא הבנת, נועה, בדיוק לזה אני מתכוון. כיף לנו לראות שאת מצטיינת בהרבה מקצועות, אבל בעיקר ביחס שלך למורות ובהתנהגות שלך עם חברות. כך גם היה בשנה שעברה ולכן זה 'משעמם' במובן החיובי, כמובן"

"אמא, אבא, בכל זאת אני מצטערת שלא התקדמתי כל כך באנגלית…"

"נועה, זה שאת מצטערת, זה כבר אומר שאת תלמידה רצינית שרוצה להתקדם. אני ואבא מקווים לעזור לך במחצית הבאה ויחד עם המאמצים שלך תשפרי את ידיעותייך באנגלית" הרגיעה אמא מיכל

למחרת, קראה מיכל לנועה ויחד עם אבא דן אמרו לה:

"נועה, בתנו היקרה, יש לנו כאן מתנה קטנה עבורך על ההשתדלות הגדולה שלך בלימודים ובהתנהגות במשך המחצית הראשונה."

בבית הספר, עלה נושא החינוך למידות טובות בישיבת סיכום המחצית של צוות המורים עם מנהלת בית הספר. מורים מהכתות השונות חזרו ושבחו את ילדי משפחת כהן הלומדים בכתותיהם. הם בקשו להראות לכל הצוות איך משפחה ברוכת ילדים מצליחה לחנך את ילדיה לערכים ומידות טובות למרות העומס הגדול שבגידולם. מנהלת בית הספר התרגשה לשמוע את הדווחים האלה והחליטה להעניק פרס חינוך מטעם בית הספר למשפחה – זכות קנייה של עשרה ספרי ילדים מחנות הספרים בעיר. במעמד רשמי שקיימה המנהלת, בו נכחו צוות המורים ונציג מחלקת חינוך של העיריה, הזמינה את אם משפחת כהן, נעמה, לעלות לבמה. בטכס מסירת השי אמרה המנהלת, בין היתר, לאם המשפחה:

"תודה לך נעמה על הזכות שיש לנו, צוות המורים, לחנך את ילדיכם בבית ספרנו. ילדיכם משמשים דוגמה חיובית לחבריהם בהתנהגותם הטובה בין אדם לחברו ובין תלמיד למוריו. תסכימי אולי לשתף אותנו מעט בסודות ההצלחה שלך ושל בעלך בחינוך משפחה שכזאת?"  

"בשמחה. ראשית, אני מתרגשת מאד מהמעמד הזה. אני נבוכה, כי אינני חושבת שמגיע פרס למי שמשתדל לעשות את חובתו. בעלי ואני גדלנו כל אחד במשפחה ברוכת ילדים. ההורים שלנו שדרו לנו כל הזמן מה חשוב בחיים ומה פחות ומה בכלל לא. כך שראינו חובה וזכות להמשיך את המסורת מדורות לחנך למידות טובות. אנחנו מודעים לקשיים שיש לחלק מילדינו בלימודים, משתדלים לעזור להם במידת האפשר, אך האמת היא שעיקר מאמצינו הוא בחינוך, כי אנחנו רואים בכך את העיקר."

הצעת דיון

1. מה בסיפור הרשים אתכם ביותר?
2. האם גם אתם מצליחים לעמוד במשימות היומיומיות של תלמיד בבית ספר?
3. האם גם בבית ספרכם מדגישים את חשיבות החינוך לערכים ומדות טובות?
4. חישבו על אפשרות שמשפחה גדולה יכולה להתארגן בבוקר טוב יותר, איך הם יעשו זאת?

קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com