הדפסהבבית משפחת אלון האוירה טובה בדרך כלל. חמשת הילדים מתנהגים יפה, מעט שובבים, אך לך עוברים את המידה. אבא עמוֹס, עסוק בעבודתו לאורך השבוע, אך מצליח לשחק עם הילדים לפחות פעם בשבוע, בעיקר בשבת. ולעומת זאת אמא נעמה מרכזית מאוד בבית במשך השבוע: מבשלת, מכבסת, דואגת לצורכי הבית השוטפים – ממש עקרת בית טובה. בשבת, אבא פנוי והוא מאפשר לאמא לנוח מעמל השבוע וגם מתפנה הרבה לילדים, מה שלא מתאפשר לו במשך השבוע בגלל עבודתו העמוסה.
הכנסתו של אבא ממשכורתו טובה, והיא מאפשרת למשפחה ניהול חיים טובים במשך השנה, חוץ מתקופת החגים. כרגיל בבית משפחת אלון, מחדשים בשמחה את החגים בבגדים נאים וההוצאות גדולות. מה עושים? בשנים הראשונות לנישואין, לא היתה בעיה, כי ההוצאות לקניית בגדים לא היו גדולות. אז היו רק שני ילדים במשפחה. עם השנים הלכו ההוצאות וגדלו והלבטים בנושא זה היו כואבים: האם לקנות לכל ילד? האם מוצדק לקנות פעמיים בשנה?
ניהול כספי מחושב
לאחר פסח, החליטה נעמה להתחיל לחשוב עם עמוֹס על דרכים לפתירת מצוקת ההוצאות. חברתה סיפרה לה על בעיה דומה שהיתה בביתם ועל הדרך שבה הצליחו לצאת מהמצוקה. קיים ארגון ארצי בשם "כלכלה נבונה" המסייע לכל המעוניינים בניהול תקין של כלכלת הבית. חברתה פנתה אליהם והם סייעו לה. נעמה סיפרה זאת לעמוֹס והם החליטו לפנות גם הם לארגון "כלכלה נבונה". העקרון שעומד מאחורי השיטה הוא "ראיית הנולד". מנהל הארגון רגיל להתבדח בהגיעו לייעץ ואומר: "עם 'יד חופשית' להוצאות, הדרך קצרה ל'פשיטת יד!'" זהו משפט שמהמם את שומעיו בהתחלה, אך אחריו באים משפטי עידוד: "אל דאגה, אתם תצאו מזה כמו רבים וטובים", "אין חוסר רצון בניהול הנכון, יש חוסר ידע", וכדומה. את דבריו בפגישה הראשונה פתח מנהל הארגון במשפט הבא: "לא בטוח שתצטרכו להפחית ולו בגד אחד מהקניות הרגילות שלכם". אך, כבר בפגישה הראשונה קיבלו נעמה ועמוֹס "שיעורי בית" להתנהלות נבונה בכלכלת הבית: לבטל את כרטיסי ה"ויזה", לרכוש במרוכז מצרכי יסוד מרשת ידועה, גם אם יש מאמץ להגיע אליה ועוד.
"שרת הכלכלה של משפחת אלון"
אמא נעמה לקחה ברצינות רבה את "ראיית הנולד". היא ישבה עם עמוֹס להכנת "שיעורי הבית" שקבלו מיוסי, מנהל הארגון "כלכלה נבונה". היא הודיעה לעמוֹס שהיא משחררת אותו מניהול הכספים- "אתה עובד מספיק קשה מחוץ לבית, ואני אתחיל לעבוד כאן בארגון נכון של ההוצאות"."תודה לך נעמה", השיב עמוֹס, "אני מקוה שבדרך זו לא נגיע עוד למצוקה כספית בתקופת החגים". נעמה התחילה למלא טבלאות מסודרות. בטבלאות דיווחה על כל הוצאה כספית: גובה ההוצאה, מטרתה, האם נותר עודף ממנה, האם היתה חיונית ועוד. לאחר חודש ראשון של מילוי הטבלאות, התקיימה פגישה שניה עם מנהל הארגון. לפגישה הגיעה הפעם רק נעמה. היא הראתה למנהל את הטבלאות שמילאה. הוא התפעל מכך וסיפר לה שבשלוש השנים האחרונות שהוא מנהל את הארגון, לא ראה חריצות ויעילות כזאת. הוא עודד אותה להמשיך ברוח זו לנהל את כספי המשפחה. הפגישה הבאה נועדה לאחר פסח, כדי לקבל משוב מההתנהלות המיוחדת שהחג דורש. לפגישה הגיעה נעמה בחיוך רחב: "תודה ענקית לך, יוסי! ממש צדקת, לא היינו צריכים לוותר על אף בגד. חגגנו בשמחה את פסח בבגדים חדשים ונאים, בזכותך!" במילים אלה קיבלה נעמה את פני יוסי, מנהל ארגון "כלכלה נבונה". ליוסי לא נותר אלא לעיין ברפרוף בטבלאות ולאשר את ההתנהלות הנבונה של נעמה. "גם לי יש מה לומר לכם. אני חושב שעמוֹס בעלך יכול להעניק לך את התואר 'שרת הכלכלה' של משפחת אלון…".
שאלות דיון
- מהו העקרון של ארגון "כלכלה נבונה"?
- מדוע לדעתכם הגיעה משפחת אלון למצוקה כלכלית לקראת החגים?
- מה עשתה נעמה כדי לחלץ את המשפחה מהמצוקה?
- האם גם לכם יש רעיון באלו הוצאות ניתן לחסוך במהלך השנה?